בית
חדשות
ספורט
רכילות
תרבות
קהילה
עסקים
דרושים
דירות
קולנוע
משפט
ישראל נט
אודות אשדוד נט
חינוך
צור קשר
ישראל נט
 
 

חודש אלול

כל הכתבות הקשורות לחודש אלול באתר אשדוד נט
תרבות ובידור
תהילה אוזן במופע סליחות ברוח ימי אלול ברובע ב'
תהילה אוזן במופע סליחות ברוח ימי אלול ברובע ב'
הזמרת תהילה אוזן במופע שירים ישראלים ופיוטי סליחות מיוחדים לחודש אלול בליווי הנגניות שירן בן טוב על הקלידים ומיכל עמר, פרקשן וכלי הקשה. יום שישי, 23.9.22 בשעה 12:30, מרכז מסחרי רובע ב', הכניסה חופשית
קהילה
המועצה הדתית במבצע מיוחד לחודש אלול
המועצה הדתית במבצע מיוחד לחודש אלול
בדיקת תפילין ומזוזות 'חינם' לתושבי העיר. רבני העיר משבחים את המועצה הדתית על הרעיון המבורך שמציל משפחות רבים. הרב עובדיה דהן: "99 אחוז כשר 100 אחוז פסול"
תרבות ובידור
האנדלוסית תארח את יונתן רזאל ומני כהן בקונצרט "סליחות" לרגל חודש אלול
האנדלוסית תארח את יונתן רזאל ומני כהן בקונצרט "סליחות" לרגל חודש אלול
בחודש הבא תעלה התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד מעל במת המשכן לאמנויות הבמה עם קונצרט ברוח הימים - ימי חודש אלול, בו היא תארח את יונתן רזאל ומני כהן ואנסמבל הפיוט
חדשות אשדוד
לקראת היציאה לחופשת "בין הזמנים": המלצות מד"א
לקראת היציאה לחופשת "בין הזמנים": המלצות מד"א
ביום שני הקרוב (8.8) תחל חופשת "בין הזמנים" של תלמידי הישיבות והכוללים ברחבי הארץ ותימשך עד לתחילת חודש אלול * במד"א מפרסמים את המדריך המלא לחופשה בטוחה
לייף סטייל
קק"ל מקרבת לבבות בסיורי סליחות
קק"ל מקרבת לבבות בסיורי סליחות
במהלך חודש אלול קרן קימת לישראל תקיים מגוון סיורי סליחות ברחבי הארץ, תחת הקפדה על הוראות משרד הבריאות בזמן מגפת הקורונה
חינוך באשדוד
תלמידי מקיף א' פותחים שנה בסימן התנדבות
תלמידי מקיף א' פותחים שנה בסימן התנדבות
במקיף א' מנצלים את חודש אלול כדי לחנך את תלמידיהם לערכים של נתינה ועזרה לחברה, תרומה לקהילה ועשיית מעשים טובים. כך, עורכים תלמידי בית הספר, כל שכבת גיל על פי משימותיה, מיזמים ומבצעים שונים שנועדו לשפר את איכות החיים בקהילה ולהאיר את חייהם של התושבים. תלמידי כיתה כיתת מופת (ח'3) לדוגמא יצאה לפעילות התנדבותית בת יומיים במועדון הקשישים עמיחי. הפעילות התקיימה הן בשפה העברית והן בשפה הרוסית, ותוכנה היה ראש השנה וחגי תשרי.
יהדות
אלול: סגולה נפלאה לביטול גזירה קשה
אלול: סגולה נפלאה לביטול גזירה קשה
לרגל חודש אלול, הרב הרב חיים פוקס מביא סגולה נפלאה של הרב אברהם חמוי זצ"ל, שמקורה אצל כל חכמי המקובלים. בספרו "בית אל" הוא אסף תפילו רבות ודרושים וכאן אנו מביאים את הסגולה של סוד הלימוד מר״ת אלול עד יום שמחת תורה להגיד את ה"מזמור לדוד וכו'" בצורה מסויימת. הובא מאתר כיכר השבת/הרב חיים פוקס
קהילה
שעת רחמים במשכן
שעת רחמים במשכן
אנרגיות מיוחדות שררו בתחילת השבוע במשכן לאומניות הבמה: קרוב ל-900 נשים ובנות מכל גווני האוכלוסייה באשדוד ובסביבתה (דתיות, חילוניות, חרדיות, צעירות ומבוגרות) גדשו את האולם בערב התעוררות מיוחד לחודש אלול.
יהדות
במה אפשר להתחזק בחודש אלול? 6 רעיונות קלים לביצוע
במה אפשר להתחזק בחודש אלול? 6 רעיונות קלים לביצוע
בחודש אלול נפתחים שערי סיעתא דשמיא לכל מי שרוצה לתקן - בתנאי שהוא מתרגם את רצונו למעשה. לפניכם מספר רעיונות שראוי להתחזק בהם לקראת חודש אלול הובא מאתר הידברות/נעמה גרין
יהדות
"תכין ליבם תקשיב אזנך"- הנהגות לחודש אלול
"תכין ליבם תקשיב אזנך"- הנהגות לחודש אלול
מעט הנהגות ומילי דקדושה מהמחזור החדש לראש השנה "תכין ליבם תקשיב אזנך" מפי כ"ק האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א העומד לצאת לאור בקרוב.
יהדות
תוקעים בשופר בראש חודש אלול
תוקעים בשופר בראש חודש אלול
דבר תורה לפרשת שופטים מפי כבוד האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א
יהדות
תפילה נפלאה לחודש אלול
תפילה נפלאה לחודש אלול
בימים אלה נכנסנו לחודש אלול, חודש הרחמים והסליחות, החודש בו עושה כל יהודי את חשבון נפשו, ומנסה ומשתדל להיות יהודי טוב יותר, ולהתקרב יותר ויותר לבורא עולם, על מנת להכנס נקי, טהור וטוב יותר לשנה החדשה. הובא מאתר תפילה
חדשות אשדוד
עצרת מרכזית לרב עובדיה יוסף זצ"ל במרכז לצעירים "ילדי שגיא ויעקב" במלאת 11 חודש לפטירתו
עצרת מרכזית לרב עובדיה יוסף זצ"ל במרכז לצעירים "ילדי שגיא ויעקב" במלאת 11 חודש לפטירתו
הערב יום רביעי ראש חודש אלול 27/8 בשעה 19:30 יתקיים אזכרה ועצרת מרכזית לזכרו של הרב עובדיה יוסף זצ"ל במלאת 11 חודש לפטירתו בהשתתפות המרצה המפורסם הרב זמיר כהן מ'הידברות', הרב אברהם חפוטא רבם של יהדות צפון אפריקה, הרב שמחה קוק רבה של רחובות ועוד שורה של רבנים חשובים וכן הרב יעקב סיני נכדו של הרב עובדיה יוסף זצ"ל ועוזרו האישי הרב צבי חקק.
מגזין אשדוד
לאחינו היקרים, ולגולשי האתר אשדוד נט, ה' עליהם יחיו, ושפע וברכה מרובה יחול על ראשכם. הנה, ימים אלו מיוחדים ביותר ושפע מרובה משמים מושפע, ורק צריך להיות כלי קיבול לקבל את ההשפעה היורדת מן השמים. "אדיר במרום ה'" ואדיר באדר המהודר משפיע ברכה עד בלי די, ולכן כל מי שדעת בו, ישתדל בכל כח להרבות בתפילה. יש זמנים שהם זמנים של יראה ופחד כחודש אלול - ותשרי, יש זמנים צער כתמוז - אב, ויש זמנים שהם תפילה בשמחה, כאדר וניסן, ובשמחה תצאו מכל צרה; הכח של תפילה בשמחה הוא גדול ביותר. וידע האדם, כאשר מקבל על עצמו קבלה של לימוד מסוים, או קריאת תהילים, או כל מצוה בחודשי היראה והפחד, אלול - תשרי, מאותו קבלה לכל השנה כולה, כשעושה המצווה המסוימת הזאת, שורש היראה והפחד של אותם ימי יראה נמצאים בו, אף בשאר ימות השנה, הקבלה הראשונה חקוקה ונמצאת בתוכו עמוק. וכן, אם קיבל על עצמו מצווה, או דבר טוב אחר בימי הצער תמוז - אב, שורש החורבן והעצב נמצאים בכל עת וזמן שמעוררים ומקיימים את המצוה ההיא. וכן, כאשר מקבלים מצוה בימים אלו, "משנכנס אדר מרבים בשמחה", שורש השמחה מבצבץ ויוצא בכל ימות השנה כשמזכירים ומקיימים את המצוה החדשה הזאת. ולכן הדור קיבלוה בימי אחשוורוש, עם ישראל קיבלו שוב את התורה בימי אחשורוש, משום שבמתן תורה קיבלנו את התורה באימה וחרדה וכדרבי חז"ל: "נפשי יצאה בדברו", אך שוב קיבלנו את התורה בימי אחשורוש בשמחה. ובכל פעם שלומדים מעוררים את השמחה שהייתה בקבלת התורה בימי הפורים ובכל צער ויגון, אשר האדם נמצא, מתעוררים בליבו ניצוצות של שמחה מימי קדם, מהימים ההם, שבים וחוזרים לזמן הזה. ולכן, כל קבלה רוחנית אשר מקבלים על עצמנו בימים אלו, יש לה כח גדול ביותר ומשאירה רושם בנפשינו לכל חיינו. המון העם לא יודעים שכל נקודה, אף הקטנה ביותר, העוברת על האדם בחיים, הן לטוב וח"ו לרע משאירה רשמים גדולים על חייו, ובכדי להמחיש את הדברים, נחשוב בדעתנו, אדם אשר לוקח אבן ומשליך אותה לנהר, האבן נופלת במים, אך משאירה סימנים על המים במעגלים מעגלים עד למרחק גדול ביותר, כך כל דבר אשר נופל בראש האדם, אינו דבר יחיד ובודד, משאיר סימנים וגלים ועיגולים אחריו לאורך זמן. לכן, ניזהר ונשמר מכל עניין משום שאת אותותיו רואים ומרגישים לאורך זמן. ולכן הגמרא במסכת ברכות ל"א: אין עומדים להתפלל לא מתוך עצבות וכו' אלא מתוך שמחה של מצווה. וכך נפסק בשולחן ערוך (אורח חיים צ"א ב'): לא יעמוד להתפלל אלא באימה והכנעה לא מתוך שחוק וכו' אלא מתוך שמחה כגון דברי תנחומין של תורה. ולכן עוד שם מובא אין עומדים להתפלל מתוך דין, אלא מתוך הלכה פסוקה, מדוע? משום שכל דבר לא מושלם גורם חוסר בנפש של האדם ובשעת התפילה צריך שלמות ולכן חסידים הראשונים היו שוהים שעה לפני התפילה, מדוע? להכין את נפשם, משום שזה אשר ישאר עם האדם בכל הישועות אשר ינתנו לו מן הבקשות והתפילות של אותו תפילה. וזה עומק דברי הגמרא במסכת ברכות ל"ד: רבי חנינא בן דוסא היה אומר; כך מקובלני אם תפילתי שגורה בפי יודע אני שהיא מקובלת ואם לא יודע אני שלא. מה הוא שגורה בפי, בלי שום נטיות בלב, לב טהור ושלם. הקב"ה ליבא בהי, את הלב של האדם רוצה; וזה מה שמובא בנביא עמוס ב' יב': "היכון לקראת אלוקיך ישראל" ולכן צריך לעשות הכנה גדולה. ובע"ה נשתדל בכל כוחנו בימים קדושים ומיוחדים אלו בתפילה, בקבלת קבלות, בשמחה מרובה וכך נזכה לשמחת עולם ולישועה ולבער את הקוצים מן הכרם והרשעים כרות יכרתו לתקן עולם במלכות שדי. בעזרת ה' יתברך, נשמח שמחה מרובה ביום חמישי בישיבתנו הקדושה במנהטן בשיעור, ברוב עם הדרת מלך. ה' הושיע המלך יעננו ביום קוראינו.
ידיעות אשדוד
שבת קודש
שבת קודש
ערב שבת קודש, מהשבתות האחרונות של השנה. יש לשבתות האלו כח גדול ביותר למיתוק הדינים ולעורר רחמים בשמי מרומים בקהילות עם ישראל הקדושים נהגו להקפיד באמירת תהילים בחודש אלול ובפרט בשבתות הקדושות של חודש זה, ובכל עת ובכל זמן, רואים אנו את מו"ר זקננו רבנו מאיר אבוחצירא זצוק"ל, עומד בשבת קודש, מחזיק התהילים בידו ובעמידה, משתדל לסיים לקרוא את התהילים ביום שבת. וידוע שאמרו חז"ל כל צרה ובעיה, אשר יהודי נמצא בתוכה, בתוך התהילים יש פיתרון לצרתו ולבעייתו. ולכן, ליקטנו כמה מזמורי תהילים, אשר נפשי יצאה בדברם וסגולות גדולות ונשגבות טמונים בהם, עד כי יבא שילה והם תיקון לנפש האדם ובראשם מצוות דאורייתא אשר עצם אמירתם בכוונה, בהם אפשר לזכות בכמה מצוות מהחשובות ביותר מדאורייתא ולכן, יקפיד האדם בכל ימות השבוע ובפרט בשבת, לקרוא את הספר הקדוש ספר התהילים. וידוע מעשה על חבורה של ילדי חמד, אשר היו עוסקים בתורה ובמצוות אצל רבם והגדרתם הייתה תינוקות של בית רבן שלא חטאו בזמן הצר הרוסי היו כופים ולוקחים את אותם נערים לצבא ומגדלים אותם, לא כבני אדם, אלא כחיות השדה ואחרי כן, היו מעבירים אותם על דתם; כיתה שלמה נלקחה לצבא, עמדו הילדים הצטערו מה נעשה, איך נעורר רחמי שמים, בכדי שאבינו ירחם עלינו ויושיענו?! קמו ואמרו מה יהודי עושה בשעת צרה? קורא תהילים! אך לאף אחד מהם, לא היה ספר תהילים ואיך יקראו תהילים, עמדו כל הנערים וזכרו ניגון התהילים והיו ממלמלים בקול את ניגון התהילים- הניגון הזה עלה לפני כיסא הכבוד ובזכות הניגון ריחם הקב"ה על ילדי חמד הללו והתבטלה הגזרה בנס מעל הטבע. אם כך נדמה בנפשנו, יהודי שקורא תהילים מעומק הלב, עד היכן כוחו מגיע ועולה. וצריך האדם לידע, הנה אמרו חז"ל ספרי חיים ומתים לפניך נפתחים בראש השנה וקשה לנו מילא סיפרי החיים הקב"ה פותח, למה צריך לפתוח שוב ספרי המתים לעיין בהם? אלא אפשר לפרש ולומר: ישנם שתי סוגי מצוות: יש מצווה שאדם מקיים אותה ובסיומה שם הסתיימה המצוה; ויש מצוה אחרת שמתגלגלת והולכת וממשיכה הלאה, למשל אדם שבנה בית הכנסת המצווה אינה מסתכמת בבנייה בלבד, אלא, כל יום שנכנסים יהודים ומתפללים עולה ומתעלה האדם למדרגות גבוהות בשמים וזה "ילכו מחיל אל חיל" שהצדיקים בשמים הולכים מדרגה לדרגה, על פי כוחם בעוה"ז וכן, צדיקים אין להם מנוחה בשמים, מדוע אין להם מנוחה? משום שעסוקים לעלות ולהתעלות ולכן, סיפרי מתים, אף פתוחים כל ראש השנה בודקים את מעלת המתים, האם עלו ולאן עלו והיכן יהיה מקומם בעולם האמת. ונביא ראיה לדבר הגמרא במסכת חגיגיה דף ד' אומרת אמר רבי אלעזר כשהיה מגיע לפסוק הזה היה בוכה " ויאמר שמואל אל שאול למה הרגזתני להעלות אותי" מה שמואל הנביא שהיה צדיק אחרי מותו היה מתיירא מן הדין וכועס על שאול למה העליתני, קל וחומר אחרים שגם להם יש פעם בשנה דין ומה פחד שמואל- מבארים המפרשים, בניו לא הלכו בדרך ה', פחד שמואל שמעשיהם מורידים אותו מטה ולכן, כששאול העיר את נשמתו באוב, לשאול את אשר יהיה במלחמה למחר, פחד שמואל שמעירים אותו לדין, להוריד אותו ממקומו בשביל בניו שלא הולכים בדרך ה'. לכן, יזהר בכל כוחו להקפיד על ספרי חיים ואף על ספרי מתים להוסיף בימים אלה לו ולבני משפחתו, אשר נפטרו מן העולם וביותר יקפיד בכניסת שבת ביציאת שבת. אמרו חז"ל כל השבוע הרשעים בגיהנום ובשבת יוצאים מגהנום ובמוצאי שבת, שבים לגהנום, אך על פי מעשיהם של בני המשפחה החיים, כשהבן או הקרוב משפחה החי, מכניס את השבת מוקדם מוציא את כל בני משפחתו מגהנום ראשונים וכשמתעכב ביציאת שבת, משאיר אותם מחוץ לגהנום אחרונים ואז אותם בני משפחה עומדים ומליצי יושר עליו, על הטוב אשר גמל אותם. חס ושלום, כשלא נוהגים כשורה בשבת מצערים את קרוביהם ומכפילים עליהם את עינוי הדין בשמים. שבת קודש, זה זמן מיוחד לתשובה מאהבה בשמחה ובטוב לבב, אך ישתדל האדם בכל כוחו לא רק לקרב עצמו, אלא להשפיע על כל הסובבים להתקרב להקב"ה, בשמחה ובטוב לבב. והנה, תמיד מול עינינו, מעשה המובא בקדמונים, איך ינהג האדם ולא יכפה עצמו אלא בדרכי נועם, ישיג כל טוב: מעשה באדם אשר היה נשוי עם אשה צדיקה חכמה ונבונה ויראת ה' הייתה אוצרה, באחד הימים הלך הבעל לבית המשתה עם אחד מעשירי העיר אכל ושתה צחקו והתהוללו ובתוך ההתהוללות השתכרו כטוב ליבם ביין, עמד בעל הבית הקשה ואמר לאיש ההגון יש לי בת, אשר עדיין לא התחתנה ורוצה אני שתישאנה והדבר הזה יהיה שמחה גדולה בעיני. אמר לו האדם: אני נשוי עם אשה צדיקה הגונה וטובה, מדוע אעשה מעשה זה? השקה אותו האיש הקשה עוד משקה עד שלא עמד בזה כבר ואז עמד ובנדר נדר לו וכתב וחתם, שיוסיף את ביתו לאשה ועוד הוסיף ונתן לה נדוניה גדולה והבטיח כתובתה מרובה, הכל כתוב וחתום. כשהגיע לביתו, התפקח מיינו, הבין את אשר עשה והצטער צער גדול. לא ידע איך לעמוד ולומר זאת לאשתו הצדקת ואשתו ראתה שפניו לא כתמול שלשום, עמדה וביקשה להבין את אשר לו. בסוף, לא עמד עוד וגילה וסיפר לאשתו את אשר עשה. מיד קמה על רגליה אשתו ואמרה מזל טוב, אשריך! אני מיד קמה והולכת לבית אבי לחודש ימים, עד שתתחתן בשמחה ויעברו ימי שבע ברכות עליך, באושר ובטוב לבב; הבעל, לא האמין, אשתו אספה את בגדיה ויצאה לדרכה והוא הלך לבית אבי כלתו החדש וביקש להכין למחר, או ליום שאחרי, את החתונה הגדולה בביתו כולם עמדו ושמחו שמחה גדולה בהכנות הללו, הייתה חתונה כל טובי העיר השתתפו בה שמחה מרובה ביותר בלילה נכנס האדם לחדרו יחד עם אשתו ומוצא שצרתו גדולה מצרת אשתו, אשה חסרת דעת חסרת דרך ארץ, אשר אין ביכולתה לעשות מאומה בבית וכו' חיכה האדם לבוקר ובבוקר הלך לאביה ודרש ממנו, מיד, להתגרש מביתו ושילם לה כל אשר חפצה. אחרי שהוציאה מביתו, רץ לבית חמיו והלך בוכה לפני אשתו מבקש מחילה וסליחה וכפרה. אשתו מחלה וסלחה, אך אמר לאשתו אמרי נא לי מדוע נתת לי, בקלות כל כך להתחתן ועזבת את הבית ונהגת בצורה הזאת? ענתה האשה ואמרה: ידעתי מי אני וידעתי אילו הייתי צועקת ומתלוננת, דבר זה היה נשאר בליבך כל החיים בכל עת ובכל זמן, היית חושב וחושש אולי טעיתי, אולי הפסדתי, לכן נתתי לך שתראה את הכל, נתתי לך שתרגיש את הכל ואחרי שראית והרגשת ואתה אחראי להפסד הכספי שנגרם לך יודעת אני שליבך יהיה שלם ושלא יהיו תלונות יותר בליבך. כך אצל אדם, כאשר כופים האדם לעשות דבר ומונעים ממנו בכח, לעשות מה שליבו חפץ נשאר הרע בליבו ולא מתרפא "בטוב טעם ודעת למדני חוקיך". הקב"ה, יתן לכולנו שבת שלום שבת של הצלחה שבת של ישועה ונזכה כולנו לגאולה שלמה בקרוב.
מגזין אשדוד
שבת קודש
שבת קודש
ערב שבת קודש, מהשבתות האחרונות של השנה. יש לשבתות האלו כח גדול ביותר למיתוק הדינים ולעורר רחמים בשמי מרומים בקהילות עם ישראל הקדושים נהגו להקפיד באמירת תהילים בחודש אלול ובפרט בשבתות הקדושות של חודש זה, ובכל עת ובכל זמן, רואים אנו את מו"ר זקננו רבנו מאיר אבוחצירא זצוק"ל, עומד בשבת קודש, מחזיק התהילים בידו ובעמידה, משתדל לסיים לקרוא את התהילים ביום שבת. וידוע שאמרו חז"ל כל צרה ובעיה, אשר יהודי נמצא בתוכה, בתוך התהילים יש פיתרון לצרתו ולבעייתו. ולכן, ליקטנו כמה מזמורי תהילים, אשר נפשי יצאה בדברם וסגולות גדולות ונשגבות טמונים בהם, עד כי יבא שילה והם תיקון לנפש האדם ובראשם מצוות דאורייתא אשר עצם אמירתם בכוונה, בהם אפשר לזכות בכמה מצוות מהחשובות ביותר מדאורייתא ולכן, יקפיד האדם בכל ימות השבוע ובפרט בשבת, לקרוא את הספר הקדוש ספר התהילים. וידוע מעשה על חבורה של ילדי חמד, אשר היו עוסקים בתורה ובמצוות אצל רבם והגדרתם הייתה תינוקות של בית רבן שלא חטאו בזמן הצר הרוסי היו כופים ולוקחים את אותם נערים לצבא ומגדלים אותם, לא כבני אדם, אלא כחיות השדה ואחרי כן, היו מעבירים אותם על דתם; כיתה שלמה נלקחה לצבא, עמדו הילדים הצטערו מה נעשה, איך נעורר רחמי שמים, בכדי שאבינו ירחם עלינו ויושיענו?! קמו ואמרו מה יהודי עושה בשעת צרה? קורא תהילים! אך לאף אחד מהם, לא היה ספר תהילים ואיך יקראו תהילים, עמדו כל הנערים וזכרו ניגון התהילים והיו ממלמלים בקול את ניגון התהילים- הניגון הזה עלה לפני כיסא הכבוד ובזכות הניגון ריחם הקב"ה על ילדי חמד הללו והתבטלה הגזרה בנס מעל הטבע. אם כך נדמה בנפשנו, יהודי שקורא תהילים מעומק הלב, עד היכן כוחו מגיע ועולה. וצריך האדם לידע, הנה אמרו חז"ל ספרי חיים ומתים לפניך נפתחים בראש השנה וקשה לנו מילא סיפרי החיים הקב"ה פותח, למה צריך לפתוח שוב ספרי המתים לעיין בהם? אלא אפשר לפרש ולומר: ישנם שתי סוגי מצוות: יש מצווה שאדם מקיים אותה ובסיומה שם הסתיימה המצוה; ויש מצוה אחרת שמתגלגלת והולכת וממשיכה הלאה, למשל אדם שבנה בית הכנסת המצווה אינה מסתכמת בבנייה בלבד, אלא, כל יום שנכנסים יהודים ומתפללים עולה ומתעלה האדם למדרגות גבוהות בשמים וזה "ילכו מחיל אל חיל" שהצדיקים בשמים הולכים מדרגה לדרגה, על פי כוחם בעוה"ז וכן, צדיקים אין להם מנוחה בשמים, מדוע אין להם מנוחה? משום שעסוקים לעלות ולהתעלות ולכן, סיפרי מתים, אף פתוחים כל ראש השנה בודקים את מעלת המתים, האם עלו ולאן עלו והיכן יהיה מקומם בעולם האמת. ונביא ראיה לדבר הגמרא במסכת חגיגיה דף ד' אומרת אמר רבי אלעזר כשהיה מגיע לפסוק הזה היה בוכה " ויאמר שמואל אל שאול למה הרגזתני להעלות אותי" מה שמואל הנביא שהיה צדיק אחרי מותו היה מתיירא מן הדין וכועס על שאול למה העליתני, קל וחומר אחרים שגם להם יש פעם בשנה דין ומה פחד שמואל- מבארים המפרשים, בניו לא הלכו בדרך ה', פחד שמואל שמעשיהם מורידים אותו מטה ולכן, כששאול העיר את נשמתו באוב, לשאול את אשר יהיה במלחמה למחר, פחד שמואל שמעירים אותו לדין, להוריד אותו ממקומו בשביל בניו שלא הולכים בדרך ה'. לכן, יזהר בכל כוחו להקפיד על ספרי חיים ואף על ספרי מתים להוסיף בימים אלה לו ולבני משפחתו, אשר נפטרו מן העולם וביותר יקפיד בכניסת שבת ביציאת שבת. אמרו חז"ל כל השבוע הרשעים בגיהנום ובשבת יוצאים מגהנום ובמוצאי שבת, שבים לגהנום, אך על פי מעשיהם של בני המשפחה החיים, כשהבן או הקרוב משפחה החי, מכניס את השבת מוקדם מוציא את כל בני משפחתו מגהנום ראשונים וכשמתעכב ביציאת שבת, משאיר אותם מחוץ לגהנום אחרונים ואז אותם בני משפחה עומדים ומליצי יושר עליו, על הטוב אשר גמל אותם. חס ושלום, כשלא נוהגים כשורה בשבת מצערים את קרוביהם ומכפילים עליהם את עינוי הדין בשמים. שבת קודש, זה זמן מיוחד לתשובה מאהבה בשמחה ובטוב לבב, אך ישתדל האדם בכל כוחו לא רק לקרב עצמו, אלא להשפיע על כל הסובבים להתקרב להקב"ה, בשמחה ובטוב לבב. והנה, תמיד מול עינינו, מעשה המובא בקדמונים, איך ינהג האדם ולא יכפה עצמו אלא בדרכי נועם, ישיג כל טוב: מעשה באדם אשר היה נשוי עם אשה צדיקה חכמה ונבונה ויראת ה' הייתה אוצרה, באחד הימים הלך הבעל לבית המשתה עם אחד מעשירי העיר אכל ושתה צחקו והתהוללו ובתוך ההתהוללות השתכרו כטוב ליבם ביין, עמד בעל הבית הקשה ואמר לאיש ההגון יש לי בת, אשר עדיין לא התחתנה ורוצה אני שתישאנה והדבר הזה יהיה שמחה גדולה בעיני. אמר לו האדם: אני נשוי עם אשה צדיקה הגונה וטובה, מדוע אעשה מעשה זה? השקה אותו האיש הקשה עוד משקה עד שלא עמד בזה כבר ואז עמד ובנדר נדר לו וכתב וחתם, שיוסיף את ביתו לאשה ועוד הוסיף ונתן לה נדוניה גדולה והבטיח כתובתה מרובה, הכל כתוב וחתום. כשהגיע לביתו, התפקח מיינו, הבין את אשר עשה והצטער צער גדול. לא ידע איך לעמוד ולומר זאת לאשתו הצדקת ואשתו ראתה שפניו לא כתמול שלשום, עמדה וביקשה להבין את אשר לו. בסוף, לא עמד עוד וגילה וסיפר לאשתו את אשר עשה. מיד קמה על רגליה אשתו ואמרה מזל טוב, אשריך! אני מיד קמה והולכת לבית אבי לחודש ימים, עד שתתחתן בשמחה ויעברו ימי שבע ברכות עליך, באושר ובטוב לבב; הבעל, לא האמין, אשתו אספה את בגדיה ויצאה לדרכה והוא הלך לבית אבי כלתו החדש וביקש להכין למחר, או ליום שאחרי, את החתונה הגדולה בביתו כולם עמדו ושמחו שמחה גדולה בהכנות הללו, הייתה חתונה כל טובי העיר השתתפו בה שמחה מרובה ביותר בלילה נכנס האדם לחדרו יחד עם אשתו ומוצא שצרתו גדולה מצרת אשתו, אשה חסרת דעת חסרת דרך ארץ, אשר אין ביכולתה לעשות מאומה בבית וכו' חיכה האדם לבוקר ובבוקר הלך לאביה ודרש ממנו, מיד, להתגרש מביתו ושילם לה כל אשר חפצה. אחרי שהוציאה מביתו, רץ לבית חמיו והלך בוכה לפני אשתו מבקש מחילה וסליחה וכפרה. אשתו מחלה וסלחה, אך אמר לאשתו אמרי נא לי מדוע נתת לי, בקלות כל כך להתחתן ועזבת את הבית ונהגת בצורה הזאת? ענתה האשה ואמרה: ידעתי מי אני וידעתי אילו הייתי צועקת ומתלוננת, דבר זה היה נשאר בליבך כל החיים בכל עת ובכל זמן, היית חושב וחושש אולי טעיתי, אולי הפסדתי, לכן נתתי לך שתראה את הכל, נתתי לך שתרגיש את הכל ואחרי שראית והרגשת ואתה אחראי להפסד הכספי שנגרם לך יודעת אני שליבך יהיה שלם ושלא יהיו תלונות יותר בליבך. כך אצל אדם, כאשר כופים האדם לעשות דבר ומונעים ממנו בכח, לעשות מה שליבו חפץ נשאר הרע בליבו ולא מתרפא "בטוב טעם ודעת למדני חוקיך". הקב"ה, יתן לכולנו שבת שלום שבת של הצלחה שבת של ישועה ונזכה כולנו לגאולה שלמה בקרוב.
מגזין אשדוד
לידידינו ואהובינו היקרים, בכל מקום אשר תפנו, ברכת ה' עליכם תמיד.‬‫ פרשת השבוע, פרשת כי תבוא, פותחת במצוות הביכורים והמעשרות, מצוות יקרות שנזכה בע"ה לקיימן בשלמות בבניין בית מקדשינו. מצוות הביכורים מחזקת את האמונה בהשם יתברך ואת הידיעה, כי ממנו הכל והוא אל זן ומפרנס לכל ולכן, כדי לחדד את ההרגשה הזו, ציוותה עלינו התורה, לקחת את הפרי הראשון שביכר בעץ ולהעלותו לירושלים לבית המקדש. ואע"פ שהאדם משתוקק מאוד לאכול את הפרי הזה ואליו הוא נושא את נפשו, אחרי תקופה של עמל וטרחה גדולה ובכל זאת, מקדיש הוא אותו לה', כדי לבטא ולחזק את אמונתו בה'. מאידך, מצוות המעשרות נועדה, כדי לחזק אצל האדם את מידת הנתינה וההענקה לזולת, ואת החובה להפריש חלק מהטוב שהקב"ה העניק לנו, למי שחסרה לו הברכה בביתו. וכפי שמפריש המעשרות היה מתוודה ואומר: "ביערתי הקודש מן הבית וגם נתתיו לגר ליתום ולאלמנה, ככל מצוותך אשר ציוותני לא עברתי ממצותך ולא שכחתי".‬‫ הרי, שמצוות הביכורים והמעשרות, נועדו לחזק את הקשר שבין אדם למקום ובין אדם לחבירו, אשר הם קשורים ושלובים זה בזה. וכבר אמרו חז"ל (יומא פו), עבירות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה את חברו. כלומר, יתכן שאדם יקיים את מצוות היום הקדוש כהלכתו, יצום ויתענה ויזעק מקירות ליבו, אך עדיין אין תשובתו שלמה ואינה רצויה לפני ה' וזאת מכיון שלא ריצה ופייס את חברו.‬‫ לכן, חובה עלינו לפשפש ולבדוק בימים אלו, ימי חודש אלול שהם ההכנה לימי הדין הקרבים, ראש השנה ויום הכיפורים, כיצד נוכל למנוע את המחלוקות והסכסוכים בין בני האדם? כיצד נוכל לקרב את הלבבות, ולהגביר את האחווה בין אדם לחברו, שהרי הם המעכבים אותנו מלהשיג את שלימות התשובה. ומוטלת עלינו החובה לבחון, מהי הדרך שעל ידה נוכל להגיע לשלום ושלימות עם כל הסובבים אותנו?‬‫ לימדונו רבותינו: (שבת קלג, ב.) חייב אדם להלך אחר מידותיו של הקב"ה, מה הוא חנון ורחום, אף אתה חנון ורחום. ואחת ממידותיו של הקב"ה היא, להשתתף בצערם של ישראל. ועד כדי כך שותף הקב"ה בצערם של ישראל, שכאשר אדם סובל הקב"ה אומר: קלני מראשי קלני מזרועי (סנהדרין מו, א), כביכול השכינה הקדושה בעצמה סובלת יחד עם אותו אדם וכאשר, בני ישראל סבלו והשתעבדו במצרים, כשהיו הנוגשים מעבידים אותם בחומר ובלבנים, ה' משמים השקיף על עמו וראה והשתתף בצערם וצרתם ולכן, היה "תחת רגליו כמעשה לבנת הספיר" (שמות כד, י), דהיינו, שהקב"ה כביכול הניח כל זמן השעבוד תחת רגליו, כמין דמות של לבנה (ויקרא רבה כג, ח) וכל זאת למה? כדי לזכור ולהשתתף בצערם של ישראל.‬‫ אם נדבק במידה זו של הקב"ה, נרגיש בצער זולתנו, כמו שאמר דוד המלך בתהלים "עמו אנכי בצרה", אם נתבונן במה שעובר על הקרובים אלינו, וננסה להבין את המתרחש בליבם, ודאי שנצליח למנוע ולדחות את מרבית המחלוקות והסכסוכים. בקורטוב של הבנה והשתתפות בצער ורגשות זולתנו, נוכל לקנות את עולמנו ואף יותר מכך, נזכה לדבוק במידותיו של הקב"ה.‬‫ ישנו מדרש מופלא, אשר מלמד על מידת השותפות של הקב"ה עם בני ישראל בצרתם. לאחר חורבן בית המקדש, כאשר הוגלו בני ישראל מארצם, ספרו השבאים הרומיים את השבויים היהודים בטרם החלו את המסע באוניות לרומא וזאת על מנת למנוע מהשבויים לברוח. והנה פלא, כשהגיעו לאדמת רומי ספרו השבאים את אסיריהם וגילו לתדהמתם שלא רק שלא חסרים אסירים, אלא, שבכל אוניה נוסף שבוי אחד שלא היה בספירה הראשונה כאשר היו בארץ ישראל.‬‫ נדהמים מהענין המופלא, פנו הרומאים אל חכמי ישראל שיסבירו להם את פשר הדבר. אמרו החכמים לרומאים, שאותו אסיר נסתר שהתווסף לכל אוניה, הוא הקב"ה בכבודו ובעצמו, אשר קיים בעצמו "עמו אנכי בצרה", ו"בכל צרתם" של ישראל, כביכול גם "לו צר". וגם הקב"ה מצטער ומשתתף בצער בניו, ועל אף שהם בחטאם הביאו על עצמם את הצער הזה. וכאשר נעמול ונתאמץ להרגיש את צער זולתנו, לשאת עמו בעול צערו ויגונו, בזאת הולכים אנו בדרכי ה' כפי שנצטווינו, ובזה קונים אנו את שלמות נפשנו. ‬‫מלבד המעלה המיוחדת שיש לאדם שזכה להיות בצרה יחד זולתו, ישנה תועלת נוספת שאפשר להשיג על ידי השותפות בצער עם השני. הלא ידועים דברי חז"ל (ב"ק צב, א), כל המבקש רחמים על חבירו והוא צריך לאותו דבר, הוא נענה תחילה. ולכן, מי שירגיש בצער זולתו ויתפלל עליו להצלתו והצלחתו, מלבד התועלת של "והלכת בדרכיו", זוכה הוא שגם תפילותיו ובקשותיו ייענו מן השמים במהרה.‬‫ מסופר בספרים הק', על אדם שגר בשכנות לבית מדרש שהיה מלא בלומדים כל שעות היממה, בפתח בית המדרש ישב שמש שדאג במסירות לכל צרכי הלומדים יומם ולילה, קיץ וחורף. באחד הימים נדבה רוחו של אותו אדם להביא לשמש סל מלא בפירות משובחים, כאות הוקרה על דאגתו ומסירותו ללומדי התורה ועל הארת הפנים שמאיר לכל הבאים. כאשר קיבל השמש את המתנה אמר לעצמו וכי ראוי אני לזאת, הלא הנני אדם פשוט ודל ומתנה שכזו אינה ראויה לי. נטל את סל הפירות ונתנו לראש הישיבה, כאות הוקרה והערכה ללומדי התורה. ראש הישיבה אמר שהיות ואין לו צורך בכל כך הרבה פירות, לכן נטל את הסל ונתנו לאחד התלמידים שלמד בישיבה. התלמיד שלא ידע שהפירות נמסרו על ידי השמש, אמר לעצמו: הרי גם לי אין צורך בכל כך הרבה פירות, אתן אותם לשמש של הישיבה שמשפחתו גדולה ובודאי שימחו בני ביתו בפירות. סוף דבר חזר סל הפירות לשמש, אשר ברוחב ליבו ורוב טובו חשב על זולתו ומן השמים החזירו לו את גמולו כפי ליבו הטוב.‬‫ זוהי הדרך אשר ידבק בה האדם, לחשוב על זולתו, במה יוכל להיטיב לו, לסייע בידו או להקל מעליו את משא דאגותיו וסבלו, זו הדרך אשר בה ישכון אור ומסוגלת היא להרבות אהבה ואחוה בין איש לרעהו ולהגיע לשלמות האמיתית והיא ההכנה הראויה והנוחה לקראת הימים הנוראים - הנפלאים, הבאים עלינו לטובה.
מגזין אשדוד
לכל אהובינו וחביבינו: "שלום רב לאוהבי תורתך ואין לעמו מכשול" ערב שבת קודש "כי תצא למלחמה על אויבך" ודרשו חכמי המוסר, במלחמת היצר מדובר. אחת הטעויות הגדולות של העולם, שאינם מבינים שהחיים הם מלחמה מתמדת ומנסים לברוח במחשבותם ולא להתמודד עם המציאות שאנו במלחמה רגעית עם היצה"ר וכל שנה בחודש אלול, התורה מזכירה לנו תתעוררו ותצאו אתם למלחמה עם האויב הגדול, שזה יצר הרע ומי שלא מבין שהוא במלחמה, בלי להרגיש, נאבדים לו חייו ומאבד את כל אשר לו כך מצאנו גם בפרשת השבוע "כי תיבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך ולא תשים דמים בביתך כי יפול הנופל ממנו", ודרשו דורשי רשומות: כי תבנה בית חדש, בכל דבר חדש אשר אדם עושה בחיים, צריך לבנות מעקה פירוש מעצור בגגו, פרוש, בראשו, במחשבות משום שכל דבר, אשר האדם מפריז בו ושוקע בו במחשבות מרובות, בסוף האדם מאבד את הדבר ההוא, צריך לדעת לחשוב במידה ובכמות הנכונה; מחשבות מרובות הם עצת היצר הרע להתיש את האדם, לאבד לאדם את הטוב הכתוב לו בשמים ונדמה בנפשנו, אם נכתב על האדם עושר מסויים לשמוח ממנו והאדם ישב וישקע ויעביר את זמנו במחשבות מרובות מהעושר, אשר חושב עליו ונהנה מהמחשבה של העושר, הנה זה האיש קיבל את שכרו במחשבה בלבד; כפי שמסופר על רבי פנחס מקורליץ שבא לפניו אדם, שעבודתו הייתה לספר דברים לבדח ולהצחיק את האנשים ובא לפני הצדיק ואמר לו רבי נלחם אני בכל כוחי על פרנסתי אך איני משיג בקושי פרנסה מועטת ביותר, מה עלי לעשות? ענה לו רבי פנחס: לכל אדם נכתב כמה ישמח במשך השנה ואתה כל היום מחפש כל עינין לצחוק ולשמוח ומה שכתוב עליך לשמוח בפרנסה מאבד אתה בצחוק ריק ובקלות ראש, לכן קח את חייך ברצינות ולא לחפש קלות ראש וצחוק, בכל עניין ואז השמחה שנכתבה עליך, בראש השנה, תשוב ותהיה לך בשמחת הפרנסה. לכן, כל הדמיונות ושקיעה במחשבות של עושר ושל הצלחות, השמחה הזאת ממעטת ומורידה מההצלחה האמיתית. אדם צריך לסדר את דעתו בצורה מסודרת ולא להיסחף אחרי ההבל והריק ומובא ברבנו יוסף חיים משל, אשר מוסר גדול טמון בו; אדם אחד מלאכתו הייתה לאסוף בכל ימות השבוע ביצים וביום השוק היה מוכרם לכל הבאים וכך במשך ימות השבוע היה נושא על ראשו סל ובו כ1000 ביצים וכך, היה מסתובב מכפר כפר. באחד הימים, כשהיה קונה את קניותיו בכפרים וכבר מילא את רוב סלו בביצים, התחיל לדמיין ולחשוב במחשבתו, הנה יש לי מעל ראשי כאלף ביצים אם היו לי אלף תרנגולים שהיו דוגרים על הביצים כך היה לי 1000 אפרוחים הייתי מגדלם וגם הם היו מטילים אלף ביצים וכך לאט לאט הייתי מתעשר מעסקי התרנגולים והביצים ועם הימים שיחלפו, הייתי נותן ידי גם בעיסקי הבדים ובוודאי מצליח, הצלחה מרובה וממשיך הלאה במחשבתו, בדימיונותיו וכבר הפליג לעסקי הביניינים, בוודאי הייתי מצליח ורוכש ביניינים רבים ומרוב מחשבותיו ראה עצמו כבר נשיא כל קהל עם ישראל, הוא המשיך לדמיין, הנה יום שמחת המלך ויום מינויו למלך מגיע, כשביום זה, קהילת היהודים שולחת את פטרונה ונשיאה, למלך עם תשורה להטיב את לב המלכות על עם ישראל והנה מוכר הביצים, ראה עצמו בדימיונו כבר פטרון ונשיא הקהילה והנה, מדמיין עצמו עומד לפני המלך ובלי לשים את ליבו במעשיו, קד קידה והתכופף - מרוב שהיה שקוע בדימיונו, עד שכל הבצים אשר על ראשו, נפלו ונשברו וזה עומק דיברי הפסוק בפרשה כי תיבנה בית חדש, כשניכנס אתה לדבר חדש ועשית מעקה לגגך, תעשה מעצור, אל תישחף במחשבות או דימיונות, וידועים דיברי המהרח"ו שקילקול המחשבה, יותר מקילקול המעשה. במעשה, אדם עושה ומסיים במחשבה, האדם נשאר ומקלקל את נפש האדם! יקפיד האדם בכל כוחו, לשמור על מחשבותיו וידבק רק במחשבות ורצונות טובים. בנפשנו יש חרדה, בכל עת שמביאים המעשה על ביתו של רבינו החתם סופר, הצדקת גיטל שהייתה אימו של הגאון רבי עקיבא קורניצר זצוקל אב"ד דק"ק קראקא בהקדמת סיפרו שו"ת וחידושי רבי עקיבא קורניצר נכתב שם שכל מה שזכתה הצדקת גיטל לבן גדול וקדוש כבנה ואף עליה היו העולם אומרים, שמעלתה כמעלת אחיה, הכתב סופר מעשה שהיה הצדקת גיטל הייתה יפת תואר, יופי נדיר, אשר לא היה כדוגמתו והייתה מקפידה, ששום אדם לא יראה אותה ולא יטמא את מחשבתו. באחד הימים נכנס החתם סופר לביתו ומצא שביתו הצדקת גיטל מחזיקה את ספר תהילים שלו שהיה מיוחד שבו החתם סופר היה בוכה ומתפלל וקורא תהילים ובוכה ומתפללת שאל אותה החתם סופר ביתי על מה הצער הזה ולמה הבכי הזה ענתה ואמרה לו מקפידה ונזהרת אני, ששום אדם לא יחטא ויטמא את עיניו בי והנה היום ראיתי אדם שמשתדל בכל כוחו והרגשתי בנפשי שאני מכשילה את הרבים לכן, קוראת אני תהילים ומתפללת שהקב"ה יקח את מאור פני. שמע זה החתם סופר ואמר בזכות זה, תזכי לבן מהגדולים של עם ישראל ואף החתם סופר התפלל על ביתו על מה שביקשה לא עברו ימים חלתה ביתו של החתם סופר מהחולי תשש גופה ואיבדה את מאור פניה, אך זכתה לאור גדול אשר ילדה לעולם. הקב"ה בעז"ה יזכנו לחשוב מחשבות אמת ושלא יעלה שום פגם במחשבתנו וימחל ויסלח על מחשבות האסורות ונזכה לזיכוך הדעת. ויזרזו מזורזים להכין את נפשנו להשתטח על ציון הפלא יועץ, פלא יועץ הוא לנו ונזכה ויעלוזו חסידים בכבוד וימתקו לנו הדינים ושפע ורחמים יושפע עלינו מבעל הרחמים.
מגזין אשדוד
לכל אהובינו וחביבינו: "שלום רב לאוהבי תורתך ואין לעמו מכשול" ערב שבת קודש "כי תצא למלחמה על אויבך" ודרשו חכמי המוסר, במלחמת היצר מדובר. אחת הטעויות הגדולות של העולם, שאינם מבינים שהחיים הם מלחמה מתמדת ומנסים לברוח במחשבותם ולא להתמודד עם המציאות שאנו במלחמה רגעית עם היצה"ר וכל שנה בחודש אלול, התורה מזכירה לנו תתעוררו ותצאו אתם למלחמה עם האויב הגדול, שזה יצר הרע ומי שלא מבין שהוא במלחמה, בלי להרגיש, נאבדים לו חייו ומאבד את כל אשר לו כך מצאנו גם בפרשת השבוע "כי תיבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך ולא תשים דמים בביתך כי יפול הנופל ממנו", ודרשו דורשי רשומות: כי תבנה בית חדש, בכל דבר חדש אשר אדם עושה בחיים, צריך לבנות מעקה פירוש מעצור בגגו, פרוש, בראשו, במחשבות משום שכל דבר, אשר האדם מפריז בו ושוקע בו במחשבות מרובות, בסוף האדם מאבד את הדבר ההוא, צריך לדעת לחשוב במידה ובכמות הנכונה; מחשבות מרובות הם עצת היצר הרע להתיש את האדם, לאבד לאדם את הטוב הכתוב לו בשמים ונדמה בנפשנו, אם נכתב על האדם עושר מסויים לשמוח ממנו והאדם ישב וישקע ויעביר את זמנו במחשבות מרובות מהעושר, אשר חושב עליו ונהנה מהמחשבה של העושר, הנה זה האיש קיבל את שכרו במחשבה בלבד; כפי שמסופר על רבי פנחס מקורליץ שבא לפניו אדם, שעבודתו הייתה לספר דברים לבדח ולהצחיק את האנשים ובא לפני הצדיק ואמר לו רבי נלחם אני בכל כוחי על פרנסתי אך איני משיג בקושי פרנסה מועטת ביותר, מה עלי לעשות? ענה לו רבי פנחס: לכל אדם נכתב כמה ישמח במשך השנה ואתה כל היום מחפש כל עינין לצחוק ולשמוח ומה שכתוב עליך לשמוח בפרנסה מאבד אתה בצחוק ריק ובקלות ראש, לכן קח את חייך ברצינות ולא לחפש קלות ראש וצחוק, בכל עניין ואז השמחה שנכתבה עליך, בראש השנה, תשוב ותהיה לך בשמחת הפרנסה. לכן, כל הדמיונות ושקיעה במחשבות של עושר ושל הצלחות, השמחה הזאת ממעטת ומורידה מההצלחה האמיתית. אדם צריך לסדר את דעתו בצורה מסודרת ולא להיסחף אחרי ההבל והריק ומובא ברבנו יוסף חיים משל, אשר מוסר גדול טמון בו; אדם אחד מלאכתו הייתה לאסוף בכל ימות השבוע ביצים וביום השוק היה מוכרם לכל הבאים וכך במשך ימות השבוע היה נושא על ראשו סל ובו כ1000 ביצים וכך, היה מסתובב מכפר כפר. באחד הימים, כשהיה קונה את קניותיו בכפרים וכבר מילא את רוב סלו בביצים, התחיל לדמיין ולחשוב במחשבתו, הנה יש לי מעל ראשי כאלף ביצים אם היו לי אלף תרנגולים שהיו דוגרים על הביצים כך היה לי 1000 אפרוחים הייתי מגדלם וגם הם היו מטילים אלף ביצים וכך לאט לאט הייתי מתעשר מעסקי התרנגולים והביצים ועם הימים שיחלפו, הייתי נותן ידי גם בעיסקי הבדים ובוודאי מצליח, הצלחה מרובה וממשיך הלאה במחשבתו, בדימיונותיו וכבר הפליג לעסקי הביניינים, בוודאי הייתי מצליח ורוכש ביניינים רבים ומרוב מחשבותיו ראה עצמו כבר נשיא כל קהל עם ישראל, הוא המשיך לדמיין, הנה יום שמחת המלך ויום מינויו למלך מגיע, כשביום זה, קהילת היהודים שולחת את פטרונה ונשיאה, למלך עם תשורה להטיב את לב המלכות על עם ישראל והנה מוכר הביצים, ראה עצמו בדימיונו כבר פטרון ונשיא הקהילה והנה, מדמיין עצמו עומד לפני המלך ובלי לשים את ליבו במעשיו, קד קידה והתכופף - מרוב שהיה שקוע בדימיונו, עד שכל הבצים אשר על ראשו, נפלו ונשברו וזה עומק דיברי הפסוק בפרשה כי תיבנה בית חדש, כשניכנס אתה לדבר חדש ועשית מעקה לגגך, תעשה מעצור, אל תישחף במחשבות או דימיונות, וידועים דיברי המהרח"ו שקילקול המחשבה, יותר מקילקול המעשה. במעשה, אדם עושה ומסיים במחשבה, האדם נשאר ומקלקל את נפש האדם! יקפיד האדם בכל כוחו, לשמור על מחשבותיו וידבק רק במחשבות ורצונות טובים. בנפשנו יש חרדה, בכל עת שמביאים המעשה על ביתו של רבינו החתם סופר, הצדקת גיטל שהייתה אימו של הגאון רבי עקיבא קורניצר זצוקל אב"ד דק"ק קראקא בהקדמת סיפרו שו"ת וחידושי רבי עקיבא קורניצר נכתב שם שכל מה שזכתה הצדקת גיטל לבן גדול וקדוש כבנה ואף עליה היו העולם אומרים, שמעלתה כמעלת אחיה, הכתב סופר מעשה שהיה הצדקת גיטל הייתה יפת תואר, יופי נדיר, אשר לא היה כדוגמתו והייתה מקפידה, ששום אדם לא יראה אותה ולא יטמא את מחשבתו. באחד הימים נכנס החתם סופר לביתו ומצא שביתו הצדקת גיטל מחזיקה את ספר תהילים שלו שהיה מיוחד שבו החתם סופר היה בוכה ומתפלל וקורא תהילים ובוכה ומתפללת שאל אותה החתם סופר ביתי על מה הצער הזה ולמה הבכי הזה ענתה ואמרה לו מקפידה ונזהרת אני, ששום אדם לא יחטא ויטמא את עיניו בי והנה היום ראיתי אדם שמשתדל בכל כוחו והרגשתי בנפשי שאני מכשילה את הרבים לכן, קוראת אני תהילים ומתפללת שהקב"ה יקח את מאור פני. שמע זה החתם סופר ואמר בזכות זה, תזכי לבן מהגדולים של עם ישראל ואף החתם סופר התפלל על ביתו על מה שביקשה לא עברו ימים חלתה ביתו של החתם סופר מהחולי תשש גופה ואיבדה את מאור פניה, אך זכתה לאור גדול אשר ילדה לעולם. הקב"ה בעז"ה יזכנו לחשוב מחשבות אמת ושלא יעלה שום פגם במחשבתנו וימחל ויסלח על מחשבות האסורות ונזכה לזיכוך הדעת. ויזרזו מזורזים להכין את נפשנו להשתטח על ציון הפלא יועץ, פלא יועץ הוא לנו ונזכה ויעלוזו חסידים בכבוד וימתקו לנו הדינים ושפע ורחמים יושפע עלינו מבעל הרחמים.
מגזין אשדוד
יש בליבנו התרגשות מרובה בכל יום, אשר מתקרבים ליום הגדול, אשר בקהילתנו הקדושה "שובה ישראל", קידשו ליום עליה לקבר הצדיק, בעל הפלא יועץ. כשבע שנים, שזכינו להתמיד בנסיעה קדושה זו, הנסיעה מסמנת לנו את התמרור האחרון, לפני יום הדין, יום ראש השנה, מרגישים אנו בנפשינו שנסיעה קדושה זו, כריכוך וכריצוי לשמים, למיתוק הדינים. עוברים במשך השנה, דברים שונים ומשונים ובליבנו מרגישים, בכל עת וזמן, שישועת ה' כהרף עין וזכות רבי אליעזר פאפו, מעורר בשעות צרה רחמים וחינא וחיסדא לפני מלך יושב על כיסא דין. ובשעות קשות, מרגישים את הבטחתו של בעל הפלא יועץ: ממי שאקבל טובה, אם אזכה לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו, אחזיר טובה. יום יום, שעה שעה ובזמנים אשר אינם זמנים מן המיניין, מרגישים שברוך אומר ועושה, את אשר אמר והבטיח, מקיים ועושה. ובמיוחד, בשנה קדושה זו, אשר מרגישים שראש השנה הבא עלינו, יהיה מראשי השנה המכריעים שהיו במאות שנים האחרונות, עם ישראל עומד לפני שנה של הכרעות גדולות, שנה שלא נתפלא אם תהיה שנת חרב ומלחמה, מהשנים אשר עת דודים הנה זה בא, שנה שבעז"ה "ותחזינה עינינו בשובך לציון במהרה". ולכן, כל דרך לעורר רחמים על הכלל ועל הפרט ולמתק את הדינים, נקפיד בה בל כח ובזכות, אל כביר לא ימאס תפילת רבים, הרבים אשר זוכים להיות על קיברו הקדוש ולשפוך תחינה, ככלב בן יפונה במערת המכפלה, הקב"ה פלא יועץ לנו "ויעלזו חסידים בכבוד וירננו על משכבותם", ויחד כולנו, כאיש אחד בלב אחד ובאגודה אחת נקבל עלינו, עול ממלכות שמים ונתקרב קירבת אמת ליוצרנו, בוראנו, צורנו וגואלנו. הנה, חשבנו בדעתנו יסוד גדול, הרבה פעמים הדרך לעבירה יותר קשה מהעבירה עצמה, וידוע מעשה על החוזה מלובלין, אשר היה אחד מחסידיו, אשר סרח את דרכו וקילקל את מעשיו עד שנהיה מומר לדבר עבירה והחוזה מלובלין נלחם בו, בכל כוחו וציווה את כל תלמידיו להתרחק ממנו ריחוק גדול וכל אחד מבני הישיבה, אשר דיבר עימו לשלום החוזה מלובלין, כעס עליו וגער בו באומרו אין שלום לרשעים אמר ה'. והנה, באחד הימים בא אצל החוזה מלובלין אחד ממלכי ארץ פולין, גוי מהגויים החשובים בעולם החוזה מלובלין, קירבו כיבדו כבוד מלכים ונהג עימו במלכות גדולה, אותו יהודי מומר, אשר סרח את דרכו, בא לפני החוזה ושאלתו בפיו: זה השר גוי ודאי, אני רק מתקרב לגוים ואיני מתנהג כבני קהילתך, מדוע אותי שונאים ורודפים ומגדפים ואת הגוי מכבדים ומוקירים? ענה לו החוזה מלובלין ואמר: בפרשת כי תצא מובא דין בן סורר ומורה- הורגים אותו בסקילה. והנה, סקילה היא העונש הקשה ביותר, מארבע מיתות בית דין ורוצח שרצח נפש, הורגים אותו בסאיף שהיא מיתה פחות קשה. אם כך, מדוע בן סורר ומורה שעדיין לא עשה כלום, במיתה הקשה ביותר ורוצח שרצח, במיתה קלה יותר? ענה ואמר החוזה: רוצח קם והרג, אך בן סורר ומורה, הדרך ארוכה שמתדרדר, כל כך רעה היא וכל כך מושחתת היא, עד שמיתתו הקשה, היא על הדרך הרעה, יותר מהמעשה הרע. דרך רעה, הרבה פעמים קשה יותר מהמעשה הרע, לכן צריך להיזהר מהדרך למטרה. הרבה אנשים רוצים לעשות טוב, אך בדרך לטוב, עושים הרבה מאוד רע וזה מה שנאמר: "צדק צדק תרדוף" ונקשה מדוע כפל יאמר צדק תרדוף? אלא, התורה מזהירה אותנו, אל תראה רק את המטרה הסופית של הצדק, אלא גם כשאתה רוצה את המטרה של הצדק ואתה רודף למטרה, ברדיפה תיזהר, שגם היא תהיה בצדק, ולא מטרת צדק ובדרך עוול. ישתדל האדם, בכל כוחו, לשים מול עיניו שתי דרכים; דרך אחת, גדולת הבורא ודרך שנייה שפלות ונחיתות עצמו. לפעמים, צריך להתנהל בחיים בכח גבורת הבורא בגדר ויגבה ליבו בדרכי ה' ולפעמים בשפלותו ובפחיתות ערכו. ועל זה אפשר לבאר ולאמר, המשנה בפרקי אבות: עקביא בן מהלאל אומר: הסתכל בשלושה דברים ואין אתה בא לידי עבירה, דע מאין באת ולאן אתה הולך ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון; מאין באת? מטיפה סרוחה ולאין אתה הולך? לעפר ורימה ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון? לפני הקב"ה. והנה, כשנתבונן, נמצא שהמשנה זו, כופלת את עצמה; מתחילה הדברים תמוהים, מאין באת לפני מי אתה עתיד וכו' וחוזרת מטיפה סרוחה אל רימה ותולעה- אם כך, מדוע כך פני הדברים? ואפשר לפרש ולאמר, על פי דברנו, עקיבא בן מהלאל מלמד אותנו שתי התפיסות של החיים, או גבורת ה', או מיעוט ערכנו- הוא מתחיל מאין באת, מי האבות הקדושים שלך, צדיקים וחסידים אבותינו הקדושים; לאין אתה הולך, למקום מרומם וגבוה בשמים, לפני מלך מלכי המלכים ודאי שם מעלתך גבוה ורמה. אך אם דרך הזו של רוממות ה', ויגבה ליבו בדרכי ה', אינה משפיעה ואינה מספיקה, אז באה הדרך השניה, מטיפה סרוחה אל מקום רימה ותולעה וכן אוי לך מיום הדין ומיום המשפט. וזה אלו שתי הדרכים, אשר ינהג בהם האדם בימים אלו. וכך, מצאנו אצל אברהם אבינו, אשר לוט שהיה יצר הרע של אברהם, אברהם אומר לו "הפרד נא מעלי", אברהם רוצה לחתוך ממנו את היצר הרע ואומר ליצר הרע שהוא לוט, עם הימין, אם אתה רוצה יצה"ר להכניע אותי בגבורת ה', לקלקל אותי בגאווה, אני אלך לשמאל, למיעוט ערכי, מי אני ומה אני טיפה סרוחה, עפר ורימה ואם אתה רוצה היצה"ר להכניע אותי בשמאל, להפיל אותי ליאוש במיעוט ערכי, אני אלך לימין לגבורה ולרוממות ה'. וכן, זה מה ששולח יעקב לעשו, לפני פגישתם ויהי לי שור וחמור, שור מראה על גבורה, על כח; חמור מראה על ריפיון והתרפסות. זה מה שאומר יעקב לעשו, כל דרך שתבוא אליי, אני מוכן, בכל כח, בשני הדרכים ל- כי תצא למלחמה. אך, נחדד בנפשינו, שיש שני דרכים שאפשר להתקרב להקב"ה: התעוררות - שאדם מתעורר משמים והיא נקראת התעלותא דלעילא והתעוררות מלמטה והיא נקראת התעוררותא דלמטא וצריך לדעת, שהאדם צריך לפתוח את הפתח הראשון, פיתחו לי כפיתחו של מחט ואני אפתח לכם כפיתחו של אולם ובמיוחד, בחודש אלול, שהאדם צריך לעשות את הצעד הראשון כלפי הקב"ה ודרשו ואמרו אלול ר"ת: אני לדודי ודודי לי - כשנדקדק "אני" צריך להיות ראשון, את הפיתחו לי כפתחו של מחט ואחרי כן, דודי לי, כפיתחו של אולם. כך מובא בפסוק "וצדקה תהיה לנו כי נשמור", מתי הקב"ה יתן לנו צדקה, שזו קבלת תפילותנו כי נשמור כאשר אנו נחיל ראשונים את התשובה כאשר האדם מתחיל ראשון, הקב"ה מסייע לו מן השמים. נחזק עצמנו במלאכים טובים, פרקליטים טובים ונתקרב להקב"ה ותפיתלתנו תהיה נפלה נא ביד ה' כי רבים רחמיו ברכה והצלחה וישועה מרובה וגאולתנו תיהיה גאולה שלמה. בית הרב.
מגזין אשדוד
לכל אהובנו וחביבנו, שבוע טוב שבוע של ברכה, הצלחה, ישועה ויבשר לנו בשורות טובות ישועות ונחמות. הנה נכנסים לשבוע של פרשת "כי תצא", ובפרשת השבוע נאמר: "לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה", והנה דבר זה נאמר על המישקל ועל המידה, שלא ישים אדם בכיסו אבן עם משקל לא אמיתי לגנוב את דעת הבריות, וזה האיסור. אך קשה, אדם שמחזיק בכיסו אבן לא טובה ולא משתמש בה, מדוע באים כנגדו בטענה, הרי לא משתמש באבן הזו, רק הייתה איתו בכיסו?. אלא אפשר לבאר: חז"ל אומרים לנו, כל שבים טהור חוץ מכלב הים, מפני שהוא בורח ליבשה. ופירשו המפרשים, כל הבריות של הים, אם עשה מעורם כלים, אין מקבלים טומאה, חוץ מכלב הים, לפי שכל הבריות של הים אין אחד מהם בורח ליבשה, כשבאים לצוד אותם אלא כלב הים בלבד, לכן נחשב הוא בכלל עורות היבשה ואם עשה מהם כלים מקבלים טומאה. ומפה נלמד יסוד גדול, שמשפט ודין האדם באים אף על נטייתו ופניותיו ולא רק על מהותו, כלב הים, המים והים הם אווירו ומקום חיותו וגם כשפורש ליבשה מקור חייו הם במים, אבל בגלל רגע אחד של התחמקות ממקור חיותו מתקפח כל ערכו והוא מקנה לעצמו כל החומרות ודין בריה של היבשה, ואף שהיבשה זרה בכל מהותו וטיבעו. ומדין זה נערער ונראה כמה חמורים הדברים, ישנם אנשים אשר יושבים כל חייהם בישיבה, בארבע אמות של הלכה לומדים ועומלים ועוסקים בתורה, אך בדעתם תמיד; הנה פלוני הרויח ממון מרובה הנה פלוני משכורתו גדולה כל חייהם חיים הם את חיי המצליחים לדעתם, אחריתם וסופם, שישפטו וידונו אותם ככלב הים שכל חייו חי במים, משום שדעתו ביבשה ניהיה טמא כטומאת היבשה. וכך מצאנו מעשה אצל רבי שמעון בר יוחאי, שאחד מתלמידיו נסע לחוץ לארץ והרויח ממון מרובה והתחילו התלמידים לדבר ולרנן על הצלחת התלמיד, עמד רבי שמעון ולקח את כל התלמידים לביקעה והתפלל להקב"ה, ואמר: בקעה בקעה התמלאי בדינרי זהב, התמלאה הבקעה עמד רבי שמעון ואמר לתלמידים, מי שרוצה עוה"ז יקח, מי שרוצה עוה"ב ולא רוצה עוה"ז לא יגע בפרוטה. והנה קשה מדוע רשב"י היה צריך לצאת מגידרו בעינין זה?. אלא רבי שמעון בר יוחאי ידע, כשם שכלב הים דעתו ביבשה ונשפט הוא על פי דעתו, וכן המוכר עם המאזנים שמחזיק בכיסו אבן עם משקל מזויף נענש אף על האבן שנמצאת בכיסו ולא עשה בה מאומה, צריך להזהר מנטיות ומחשבות רעות, משום שענוש יענש על הדברים האלו. לכן העבודה של חודש אלול לעשות חשבון נפש ולקבץ ולאסוף את כל הנטיות והדחפים והיצרים הרעים, גם כאלו שאינו עושה בהם רע ממש, אלא רק שמורים אצלו בדעתו, ולעבוד על עצמו לתקנם להכחידם מנפשו. וישאל האדם איך ממיתים מחשבות כאלו?, על ידי זהירות בדברים שהם ספק, כגון ספק כשר ספק לא, ספק מותר ספק אסור, הספקות בהלכה הם פותחים בנפש האדם פתח, של כל נטיות הלב הלא הגונות ולא ישרות, וכאשר האדם מתיר את הספקות שבליבו ויודע שזה אסור וזה מותר, זה כשר וזה לא, מזכך את ליבו אף מנטיות ומחשבות לא הגונות. אין יום גדול לישראל מיום התרת הספקות. נחזק עצמנו בפרשת "כי תצא למלחמה" איזו מלחמה?, מלחמת היצר הרע, שזוהי המלחמה האמיתית הגדולה ונחזקה אך אין בה מנצחים משום שלעולם נשארת כל חיי האדם, המלחמה הזו נמצאת איתנו. היו ימים גדולים בעם ישראל, שישועת ה' הייתה קרובה מאוד לבא, בימים אלו צריכים הרבה תפילה, הרבה תחינה ובקשה ואפשר לבאר ולומר: "עזרת אבותנו" פרוש, לאבותנו הקב"ה עזר לפני שביקשו ממנו בקשת ישועה, אך ישועה שזה "לבניהם אחריהם" הישועה היא אחרי הרבה בקשה ותחינה שמתפללים ומבקשים מהקב"ה. בימי קדם טרם יקראו ואני אענה, בימינו אלו הרבה תחינות והרבה תפילות והרבה בקשות עד שהקב"ה עונה ומרחם. אך יסוד גדול צריכים לחזק בנפשנו, כח האמונה. מוצאים בעינין אבן המשקל דבר פלא גדול, התורה הקדושה אומרת: "אבן שלמה בצדק יהיה לך איפה שלמה בצדק יהיה לך למען יאריכון ימיך על האדמה" והנה במצות אבן המשקל, הקב"ה מבטיח אריכות ימים כמו במצות כיבוד אב ואם ושילוח הקן ותלמוד תורה, מה זכתה מצות אבן המשקל לזכות כל כך גדולה של אריכות ימים?. ואפשר לבאר ולאמר: אבן המשקל מסמנת את האמונה בה' כאשר האדם מאמין בה' עושה עסקיו ביושר, וכאשר האמונה מעורערת חושב הוא שאם יטה את המשקל יצליח יותר. לכן מצות האבן היא מצות האמונה ולכן על ידי זה זוכה לאריכות ימים. נחזק עצמנו בכל כוחנו באמונה בה', במחשבות הגונות וישרות, ולברוח מן הספקות ולהתחבר לודאי, וכך בודאי נזכה לאריכות ימים ונזכה להכתב ולהחתם בספר הצדיקים והחסידים לחיים טובים ולשלום. שבוע טוב הצלחה וברכה וישועה.
מגזין אשדוד
"שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך..."
"שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך..."
"שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך..." מובא במדרש תנחומא, זהו שנאמר תהילים קמ"ז: "מגיד דבריו לעקב חוקיו ומשפטיו לישראל לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום". והנה, ננסה להבין את דברי המדרש תנחומא לפרשת שופטים ושוטרים. ועוד מובא במדרש רבה: שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך... זהו שאמר משלי כ"א: "עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח". ואף פה צריך להבין דיברי משלי על פרשת שופטים. אלא, אפשר לבאר ולומר: ישנם שני דרכים שהאדם יכול להתעורר בהם לתשובה, הדרך המובחרת ביותר היא, כשאדם בעצמו מקרב את ליבו לתקן את חטאיו וללכת בדרך הישר והרצוי, אך אם אינו מתעורר מעצמו הקב"ה שולח לו יסורים לעוררו מדרכו הרעה. לכן, טוב לאדם להקדים הוא מעצמו בתשובה ולייסר נפשו, לכפר ולתקן על חטאיו בכדי שלא יצטרך ליסורים. על פי זה יובן דברי משלי, עשה משפט וצדקה, דכאשר האדם מעצמו, עושה משפט בנפשו שמקדים עצמו להיות מודה על חטאיו ולכנס עצמו ביסורים, זוכה שהקב"ה ישפוט אותו בבחינת צדקה, לצדקו בדין לפנים משורת הדין, וזאת נבחר לה' יותר מזבח. והנה זבח מרמז על היסורים דבקורבן מקריבים החלב והדם על גבי המזבח וכך גם ע"י היסורים מתמעטים החלב והדם. ולכן, יבחר האדם בדרך צדקה ומשפט שהוא יקדים את התשובה ואת כפרת העוונות, שלא יבואו ימים קשים שהצער והיגון יקדים אותו, ודמו וחלבו יתמעטו מצער מרובה אשר לו. אך צריך לדעת, שרק אנו, בני ישראל, זכינו לזכות מיוחדת, שהקב"ה גילה לנו מתי יום המשפט שלנו שזה ראש השנה. אומות העולם אינם יודעים איזה יום הוא דינם ואיזה יום הוא המשפט של חייהם, וזה מה שאומר המדרש תנחומא, סמוך לשופטים ושוטרים "מגיד דבריו ליעקב", הקב"ה גילה לבני יעקב מתי יום חוקם ומשפטם שזה ראש השנה ויום הכיפורים, ולאומות הגויים לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום, הגויים לא יודעים את יום משפטם. ונמשיך לבאר ולאמר, מובא בשולחן ערוך חו"מ, סימן ק': אדם שלווה כסף ואין לו איך לשלם ופתאום מופיעה ואומר, הריני משלם קיבעו לי זמן כדי שאלווה מאחר או אמשכן או אמכור ואביא מעות, קובעים לו זמן של 30 יום ע"כ. והקב"ה ברוב רחמיו קבע לנו זמן 30 יום לפני המשפט, אשר אנו מחוייבים להשיג את חובותינו ולבא לפרוע ביום הדין את שלנו. ועל פי זה יובן, בפרשה נאמר: "שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך", "לא תטה משפט", הפרוש הוא על עצמנו, שנדע לשפוט את עצמנו ולשוב בתשובה לפני שנישפט מלמעלה והכאב הוא קשה וגדול, ונדע שלושים יום לפני המשפט, להתחיל לאסוף ולארגן את מחוייבותינו לשלמם במועד, ולא נטה משפט, לא נשחד ונשכנע את עצמנו שהצדק עימנו, משום שהיצר בא לאדם ומסביר לו כמה הוא צודק וכמה העולם טועה וכמה כולם רחוקים וכמה הוא עם כל מעשיו הרעים קרוב להקב"ה יותר מכולם, לא נטה משפט בליבנו. ועד כמה האדם צריך להזהר לא לטעות בשיפוט דעתו נמצא בהמשך הפרשה "כי השוחד יעוור עיני חכמים, ויסלף דברי צדיקים". והגמרא במסכת כתובות ק"ה אומרת: אפילו חכם גדול, הלוקח שוחד אינו נפטר מן העולם בלא סמות הלב ואפילו צדיק גמור ולוקח שוחד אינו נפטר מן העולם בלא טירוף הדעת. והנה קשה, איך יתכן לומר צדיק לוקח שוחד, הרי אם לוקח שוחד אינו צדיק? אלא מסופר על אחד הצדיקים והקדושים, שבא לפניו דין תורה של אדם קשה ורע איש מידנים ומחלוקת, ישבו בבית דין אב בית דין, איש צדיק וחסיד וירא ה', ויחד עימו 2 דיינים לא מבני עליה אשר מכרו את נפשם על שוחד ועל מרמה. וכאשר עמד איש המידנים לפני הדיינים החליט לשחד שניים ממנם, הלך ומסר להם מעות מרובות שיפסקו את הדין כרצונו, וכך במשך כל דיון אשר ישבו והתדיינו שני הדיינים היו עומדים בתוקף על צידקתו והרב הצדיק לא הבין, הרי זה נוגד את ההלכה, היה מנסה בכל דרך להטותם לדרך הישר, אך הם עמדו על שלהם להצדיק את הרשע. עברו ימים ועדיין מתווכחים ומתמקחים הדיינים בינם לבין עצמם על הדין, והרשע רצה להמשיך במעלליו וברשעותו, וויכוח הדיינים הפריעו לו הלך ושאל את חבר מריעיו, הדיינים הלא הגונים, איך ומה אעשה בכדי שאב בית הדין יצדיק אותי וגם הוא יפסוק כמותכם. ענו ואמרו לו, קח עימך סכום מרובה של כסף ובלי ידיעתו, לך ושים הממון באחד מכיסי מלבושיו וכך ליבו יטה לדעתך. הלך הבן בליעל וכך עשה, לקח את אחד מפועלות הבית, מסר לה מעט כסף בשביל עצמה ובתמורה ביקש ממנה לשים באחד ממלבושי הרב את סכום הכסף הזה בלי ידיעת הרב. מאותו יום, כל דיון בדין תורה, הרב הרגיש שליבו נוטה לרשע, אך הרב לא הבין, מדוע אתמול דעתי לא הייתה כך והיום דעתי השתנתה, דחה הרב את הפסק בעוד יום ושוב מרגיש שליבו נוטה כדעת הרשע וכל אשר בנה ימים רבים בדעתו לאוסרו פתאום הכל מופר וליבו רוצה להתיר, לא הסכים הרב לפסוק את ההלכה. עד שהנה הגיע ראש חודש והרב לבש את הבגד המיוחד והמיועד לראש חודש, פתאום מרגיש הרב שחלוקו כבד משש בכיסיו והנה מוצא סכום מרובה ביותר, הלך וחקר ושאל את בני ביתו עד שהפועלת עמדה וסיפרה את אשר היה. חזר הרב לבית הדין, פסל את הדיינים והוקיע את אותו רשע מן הכלל. זהו הביאור כי השוחד יעוור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים, אפילו בלי ידיעתם, מסלף את דעתם ומשנה את מחשבתם. האדם אינו יודע שלכל דבר, הקטן ביותר, יש השפעה עצומה לנפשו, יזהר האדם לא לזלזל בדברים הקטנים ביותר, משום שבכל דבר יש משקל שמימי, אחר מהמשקל השיכלי אשר אנו חושבים. "ואי אתה יודע מתן שכרם ל מצוות לעתיד לבא". נמצאים בשבת קודש הראשונה של חודש אלול, שעה לימוד תורה, לפי הבן איש חי, היא כאלף שעות ביום רגיל ועוד אמרו חזל: 5 שעות רצופות של לימוד תורה משקלם כ40 יום תענית. צריכים לחזק בנפשנו את מעלת תורתנו הקדושה התורה ממתקת את הדינים, כשאדם חוטא ועושה תשובה הקב"ה לוקח את כל תיק העוונות שלו ודוחה אותו ומחכה שיעבור זמן, האם יעמוד ויתקן, חטא חטא עוון עוון אשר חטא וזה לשון הגמרא: פוקקים לו את כל עוונותיו, כמו בקבוק הממלאים אותו במים שזה העוונות ופוקקים, סוגרים את הבקבוק עם פקק ורואים אם עשה תשובה ועומד ומכפר ומתקן עוון עוון, פשע פשע, חטא וחטא, לאט לאט, גומר ומנקה את הבקבוק מכל עוונותיו, אך אם חוזר לסורו פותחים את הפקק ומוציאים חזרה את עוונותיו. תשובה צריכה ליהיות מוחלטת, עירעורי תשובה וקבלות לעתיד, עוצרים את הדין והמשפט עד שיבחן על מעשיו אך כח התורה הקדושה שמהדה את העוונות, "אם יהיו עוונותכם כשני כשלג ילבינו", "כל המקבל על עצמו עול תורה מעבירים ממנו עול דרך ארץ". ולכן צריכים אנו בכל כוח להתמיד בלימוד התורה הקדושה, להתמיד בשיעורי תורה ברוב עם הדרת מלך, וידוע שיש כח ומעלה גדולה לדיברי תורה הנאמרים ברבים ובסיומם אומרים קדיש ויענו אמן יהא שמי רבא, בכל הכח כי אז קורעים גזר דין של אדם אפילו של שבעים שנה. לכן בשעה שנכנסים ל30 יום אשר נתן לנו הקב"ה לפרוע חובות לפני המשפט, נקדים לעשות דין לעצמנו, נודה לה' על שגילה לנו, שלא כאומות העולם, מתי משפטינו. ובכח לימוד תורה בשבת קודש והקפדה בהשתתפות בשיעור תורה ועניית אמן יהא שמי רבא בכל כוחנו, ימתק עלינו הקב"ה את הדין ויבשר לנו בשורות טובות. סלח לנו ושלח לנו ישועה ורחמים ממעוניך. שבת שלום.
מגזין אשדוד
שבוע מיוחד
שבוע מיוחד
שבוע זה מיוחד הוא, שבוע שבו מתחילים את חודש אלול. "בן אדם מה לך נירדם קום קרא בתחנונים". צריכים לעורר את עצמנו, להכין את נפשנו לימים הנוראים, ימי רחמים וסליחות, ימי קירבה להקב"ה וימי חשבון נפש על כל אשר היה איתנו בשנה החולפת. שנה זו הייתה שנה מורכבת, כמן שנת המתנה, אחרי השנה הקודמת אשר הייתה כשנות הזעם בעיניני פרנסה. שנה זו, בהרבה עינינים, המתין העולם לראות את אשר יהיה, ואין דבר קשה כהמתנה, והתרת הספקות מן הדברים הגדולים אשר יש בחיי האדם. לשנות את העתים ואת הזמנים, אפשר על ידי כח האמונה. וכשנתבונן עד כמה צריכה ליהיות האמונה, המדרש מביא: "לך אל הנמלה עצל ראה דרכה וחכם, אשר אין לה קצין שוטר ומושל, תכין בקיץ לחמה, אגרה בקציר מאכלה". וכשנתבונן על חיי הנמלה, אשר שלמה מזכיר ואומר, נראה דבר פלא גדול, אמרו חז"ל; כל חיותה של הנמלה אינה אלא 6 חודשים וכל מאכלה אינה אלא חיטה ומחצה והיא הולכת ומכנסת בקיץ כל אשר מוצאת, חיטין ושעורין, עדשים. ומובא בשם רבי שמעון בר יוחאי: מעשה היה, מצאו בבור הנמלים שלוש מאות קור (וכשנרצה להבין את הכמות 72.540 ליטר בנפח ובמשקל 51 ק"ג), והנה אם מאכלה הוא חיטה ומחצה, וחיה 6 חודשים, בשביל מה כל הכמות העצומה של האוכל?. אלא, מתרץ רב תנחומא, הנמלה יש לה אמונה חזקה בהקב"ה, ואומרת, כעת חיי הם רק 6 חודשים, אך אולי הקב"ה יאריך את ימי ואחיה יותר ואם כך אצטרך יותר אוכל, ובשביל האמונה אוגרת את כל מאכלה. וממשיך המדרש ואומר מהו "ראה דרכה וחכם", ראה איך הנמלה בורחת מן הגזל. אמר רב שמעון בן חלפתא; מעשה בנמלה אחת שהפילה חיטה אחת והיו כולם באות ומריחות בה ולא הייתה אחת מהן נוטלת אותה, עד שבאה אותה שהייתה שלה ונטלה אותה, ראה חכמה שיש בה, כל השבח הזה שיש בה, לא למדה מבריאה ולא שופט ולא שוטר יש לה, אתם שיש לכם שופטים ושוטרים על אחת כמה וכמה תשמעו להם. וידועה הגמרא במסכת עירובין (ק'): אמר רבי יוחנן; אלמלא לא ניתנה תורה היינו לומדים גזל מנמלה. ורש"י פירש; שאין אחת גוזלת מאכל חברתה. והנה כשנתבונן את שאנו שומעים ורואים בימים אלו בעולם, "איש את רעהו חיים בלעו", והרבה חושבים שבדרך עקלקלה ישיגו את אשר שייך לחברם. אך צריך לדעת, בן עזי אומר: "בשימך יקראוך, בכיסאך יושיבוך, ואת שלך יתנו לך". אף אחד לא יכול לקחת לחברו מאומה ולא להחסיר לחברו דבר. ובמקום כל הזמן אשר מפסיד האדם על מחשבות זדון איך להרע, להזיק ולהפריע, יתנו הזמן לתפילה, בקשה ולתחינה לפני הקב"ה על הפרנסה ועל ההצלחה, ויראו אם היד ה' תקצר. נמלה מאמינה ומתפללת שחייה יתארכו, נמלה יודעת שהגזל לא יעשיר אותה. אנו עם החכמה והבינה וכל ההשכלה, צריכים להחדיר עמוק בתוכנו שגזל לעולם אינו מעשיר. ויותר מכך רבי אליעזר פאפא אומר: ראינו הרבה אנשים שעבדו ביושר והרויחו את כל כספם בהגינות ופתאום הפסידו את כל כספם, ומדוע?. ומתרץ ואומר; אולי עירבבו את כספם עם אדם לא הגון, אשר כספו לא בא לו ביושר, וכל כסף שאינו בא ביושר סופו להפסידו ואף כסף ישר שהתערבב עם כסף לא ישר, סופו לאבדם יחד. הנה נחזק עצמנו באמונה ובביטחון בהקב"ה ונערער ונתקן את מעשנו על שעות וזמנים אשר עברנו השנה עם חוסר אמונה, ונכה על חטא ונקבל קבלה בעינין האמונה בכל כח. ולא ניהיה ככלב שב אל קיאו. נחזק את נפשנו ואת אמונתנו ובעז"ה ניכנס לימים קדושים אלו ככלי קיבול, לקבל את ברכת ה'. סלח לנו אבינו כי חטאנו מחל לנו מלכנו כי פשענו. ויבשר לנו בשורות טובות, ישועות ונחמות. שבוע טוב!.
ידיעות אשדוד
יום ראשון 13/6
יום ראשון 13/6
שבוע טוב וראש חודש טוב! הנה תמוז, מסמן על תחילת הימים הנוראיים. כאדם, אשר עומד, בפני משפט קשה, משפט של חיים וכאשר, מקבל את המכתב הראשון מבית המשפט, המודיעו על יום המשפט, אימה וחרדה אוחזים באדם. ראש חודש תמוז, זהו המכתב הראשון; תמוז ראשי תיבות: זמן תשובה ממשש ובא ואחרי כן, בא מכתב שני, ראש חודש אב, ראשי תיבות, אלול בא. חודש אלול מתחיל, עומק הדין, ראש השנה, המשפט וכו'. יום הכיפורים, חרדת הדין וכו', הושענא רבה, השלוחים יוצאים לבצע את גזרי הדין. אם כך, היום, קיבלנו את ההודעה הראשונה מבית דין של מעלה ומי שחכם, לא מחכה לרגע האחרון, מייד, בכל כוחו, אוסף זכויות, אוסף מעשים טובים ומכין את עצמו, עם ראיות, ליום הדין, אשר כולנו רוצים לצאת בו זכאים. בכל עת, אשר עולה בליבנו עניין התשובה, חושבים אנו בנפשנו, יש כמה סוגים של תשובה: 1) אדם, שגילו דוחף אותו לעשות תשובה, רואה שעברו עליו ימיו ומתקרב לתשובה; 2) אדם, שכל סביבתו התקרבה בתשובה, גם הוא נסחף, עם כולם ושב בתשובה; 3) אדם, אשר מרגיש בערה ודחף נפשי חזק ביותר, המקרבו לתשובה; 4) אדם, אשר, מבחינה שכלית, חוקר ודורש ומגיע לאמונה בהשם; בכל אחת מן הדרכים האלו, יש מעלות, אך אנו, נמצאים בזמנים לא פשוטים, אשר קלו כל הקיצים ואני, כאדם, אשר אם לא יעלה לעגלה ברגע זה, יפסיד את העגלה. גיל, חברה, הארה משמיים, שכל, כל אלו דרכים לזמנים כתיקונם. אנו נמצאים בדור ובזמן, אשר, כל דחייה וכל עיכוב, מסוכן הוא, גם לפרט וגם לכלל ודברי חז"ל, מתחדדים ומובנים יותר, בדור הזה: לעולם, יראה האדם, את האדם כמו, חציו זכאי וחציו חייב. עשה מעשה טוב אחד, גרם לעולם כף זכות, מעשה רע אחד, דן את העולם לכף חובה. ביד האדם הפרטי, להוביל את העולם, לשבט או לחסד. צריכים אנו לדעת, בדרך התשובה, לא קורים ניסים, הכל ביידי שמיים, חוץ מיראת שמיים. אין נס, שפתאום, יוביל את האדם להיות צדיק, אם לא יעמול האדם ויעבוד על עצמו, רגע רגע, שעה שעה, יום יום, לא יוכל להגיע, למה שהקב"ה מצפה מאיתנו. אין עבירה קטנה ועבירה גדולה. כל עבירה היא עבירה, כל מעשה לא טוב הוא גרוע ולא טוב. חשבנו בשבת קודש, למשול, מעשה לא טוב, ללכלוך, אשר נכנס לעין, אין הבדל בין לכלוך קטן ולכלוך גדול; כל שערה, ולו הדקה ביותר, הנכנסת לעין, מפריעה היא מאוד, ומשבשת את כל חיי האדם; עוד שערה, עוד לכלוך, עוד אבק, לעם שלנו וכמה צער ויגון יש בשמיים ולנשמה שלו. אנשים מחפשים שקט ומזור לנפשם. מגיעים אלינו הורים שבוכים ודואגים לבניהם, אשר נסעו למרחקים ושואלים אנו: מדוע נסעו? מה מחפשים? התשובה: מחפשים שקט ומחפשים את נפשם. השקט, נמצא בתוכנו, לא נמצא באף מקום, אם נדע איך ליישר את חיינו, נמצא את המזור לנפשנו. לפני שנים רבות, ראינו בהקדמה, לאחד הספרים, משל לנפש ולהיהודי, אשר לא מוצא שקט לנפשו, על בן מלך מעודן ומפונק, שיצא לציד עם אחד מעבדי אביו ביער. הלכו וטעו בעבותות היער. כאשר ירד הלילה ולא מצאו את הדרך חזרה, חיפשו מקום בטוח ושכבו על הקרקע והלכו לישון. בן המלך, לא יכל להירדם, העבד, מייד נרדם. בבוקר, אמר בן המלך לעבד: כל הלילה לא יכולתי לישון. כשהגיעו לפני המלך, סיפרו למלך, כל אשר היה עימם. אמר המלך: העבד רגיל כל חייו, לישון על הקרקע, ברגע אחד נרדם. בן המלך, שרגיל לישון בתפנוקי בן מלכים, לא יכל לישון. כך גם נשמת יהודי, אנו רגילים לכרית ולמיטה, אשר הנפש שלנו התרגלה בה, מאברהם, יצחק ויעקב, ממתן תורה ומאבות אבותינו ולעולם, לא נוכל לישון כעם אחר, ולמצוא מזור לנפשנו, כאומה אחרת. אם לא ישנים בכרית ובמיטה הרגילה של אבותינו, מדורי דורות, לעולם לא מוצאים שקט נפשי. אנשים מנסים לברוח מהאמת, מחפשים דרכים לשמח את נפשם, אך הנפש, לא תהיה שמחה. זה כמו אדם, אשר חולה בדלקת ושותה כדור לכאבים, כנגד הדלקת. אולי הכאב יעבור, אבל הוא לא יתרפא, צריך לטפל בדלקת, בדרך שמטפלים בה, לא בדרך של הרגעה לנפש, יש דרך, איך מטפלים בה. כמו שאנשים, נזהרים היום באכילה, לשמור על בריאותם, כך יש גם בריאות הנפש, כאשר אדם שומע דברים לא הגונים, רואה דברים לא טובים, מדבר דברים לא ישרים, נפשו נהיית חולה - כך הנפש נהיית חולה ואדם נופל לעצבות, לייאוש, למחלוקת ולחוסר הערכה עצמית. שורש הכל, מנפש חולה. לא מצאנו באף חיה ובאף עוף, מידת השיעמום, רק בבני אדם ומדוע? משום שהחיות והעופות, מתנהגים, בדרך אשר צריכים להתנהג בני אדם, לא מתנהגים, בדרך הבריאה, אשר הקב"ה ברא את האדם. לכן, ימים אלה, מתחיל זמן תיקון הנפש, זמן של התבוננות. י"ז בתמוז, מתחיל הזמן הקשה של עם ישראל, זמן שנחרב ביתינו, זמן שכל הצרות הקשות קרו בו לעם ישראל - חטא מרגלים וכו'. נשתדל לבנות בנפשנו, בניין עדי עד ולברוא את המקדש שבתוכנו בנוי ומשוכלל, שיהיה משכן לשכינה ולתחילת בניין בית המקדש. שנזכה, כולנו, לנחת ולגאולה שלמה ולבניין בית המקדש במהרה בימינו. בית הרב. בברכה,
ידיעות אשדוד
יום ראשון 13/6
יום ראשון 13/6
שבוע טוב וראש חודש טוב! הנה תמוז, מסמן על תחילת הימים הנוראיים. כאדם, אשר עומד, בפני משפט קשה, משפט של חיים וכאשר, מקבל את המכתב הראשון מבית המשפט, המודיעו על יום המשפט, אימה וחרדה אוחזים באדם. ראש חודש תמוז, זהו המכתב הראשון; תמוז ראשי תיבות: זמן תשובה ממשש ובא ואחרי כן, בא מכתב שני, ראש חודש אב, ראשי תיבות, אלול בא. חודש אלול מתחיל, עומק הדין, ראש השנה, המשפט וכו'. יום הכיפורים, חרדת הדין וכו', הושענא רבה, השלוחים יוצאים לבצע את גזרי הדין. אם כך, היום, קיבלנו את ההודעה הראשונה מבית דין של מעלה ומי שחכם, לא מחכה לרגע האחרון, מייד, בכל כוחו, אוסף זכויות, אוסף מעשים טובים ומכין את עצמו, עם ראיות, ליום הדין, אשר כולנו רוצים לצאת בו זכאים. בכל עת, אשר עולה בליבנו עניין התשובה, חושבים אנו בנפשנו, יש כמה סוגים של תשובה: 1) אדם, שגילו דוחף אותו לעשות תשובה, רואה שעברו עליו ימיו ומתקרב לתשובה; 2) אדם, שכל סביבתו התקרבה בתשובה, גם הוא נסחף, עם כולם ושב בתשובה; 3) אדם, אשר מרגיש בערה ודחף נפשי חזק ביותר, המקרבו לתשובה; 4) אדם, אשר, מבחינה שכלית, חוקר ודורש ומגיע לאמונה בהשם; בכל אחת מן הדרכים האלו, יש מעלות, אך אנו, נמצאים בזמנים לא פשוטים, אשר קלו כל הקיצים ואני, כאדם, אשר אם לא יעלה לעגלה ברגע זה, יפסיד את העגלה. גיל, חברה, הארה משמיים, שכל, כל אלו דרכים לזמנים כתיקונם. אנו נמצאים בדור ובזמן, אשר, כל דחייה וכל עיכוב, מסוכן הוא, גם לפרט וגם לכלל ודברי חז"ל, מתחדדים ומובנים יותר, בדור הזה: לעולם, יראה האדם, את האדם כמו, חציו זכאי וחציו חייב. עשה מעשה טוב אחד, גרם לעולם כף זכות, מעשה רע אחד, דן את העולם לכף חובה. ביד האדם הפרטי, להוביל את העולם, לשבט או לחסד. צריכים אנו לדעת, בדרך התשובה, לא קורים ניסים, הכל ביידי שמיים, חוץ מיראת שמיים. אין נס, שפתאום, יוביל את האדם להיות צדיק, אם לא יעמול האדם ויעבוד על עצמו, רגע רגע, שעה שעה, יום יום, לא יוכל להגיע, למה שהקב"ה מצפה מאיתנו. אין עבירה קטנה ועבירה גדולה. כל עבירה היא עבירה, כל מעשה לא טוב הוא גרוע ולא טוב. חשבנו בשבת קודש, למשול, מעשה לא טוב, ללכלוך, אשר נכנס לעין, אין הבדל בין לכלוך קטן ולכלוך גדול; כל שערה, ולו הדקה ביותר, הנכנסת לעין, מפריעה היא מאוד, ומשבשת את כל חיי האדם; עוד שערה, עוד לכלוך, עוד אבק, לעם שלנו וכמה צער ויגון יש בשמיים ולנשמה שלו. אנשים מחפשים שקט ומזור לנפשם. מגיעים אלינו הורים שבוכים ודואגים לבניהם, אשר נסעו למרחקים ושואלים אנו: מדוע נסעו? מה מחפשים? התשובה: מחפשים שקט ומחפשים את נפשם. השקט, נמצא בתוכנו, לא נמצא באף מקום, אם נדע איך ליישר את חיינו, נמצא את המזור לנפשנו. לפני שנים רבות, ראינו בהקדמה, לאחד הספרים, משל לנפש ולהיהודי, אשר לא מוצא שקט לנפשו, על בן מלך מעודן ומפונק, שיצא לציד עם אחד מעבדי אביו ביער. הלכו וטעו בעבותות היער. כאשר ירד הלילה ולא מצאו את הדרך חזרה, חיפשו מקום בטוח ושכבו על הקרקע והלכו לישון. בן המלך, לא יכל להירדם, העבד, מייד נרדם. בבוקר, אמר בן המלך לעבד: כל הלילה לא יכולתי לישון. כשהגיעו לפני המלך, סיפרו למלך, כל אשר היה עימם. אמר המלך: העבד רגיל כל חייו, לישון על הקרקע, ברגע אחד נרדם. בן המלך, שרגיל לישון בתפנוקי בן מלכים, לא יכל לישון. כך גם נשמת יהודי, אנו רגילים לכרית ולמיטה, אשר הנפש שלנו התרגלה בה, מאברהם, יצחק ויעקב, ממתן תורה ומאבות אבותינו ולעולם, לא נוכל לישון כעם אחר, ולמצוא מזור לנפשנו, כאומה אחרת. אם לא ישנים בכרית ובמיטה הרגילה של אבותינו, מדורי דורות, לעולם לא מוצאים שקט נפשי. אנשים מנסים לברוח מהאמת, מחפשים דרכים לשמח את נפשם, אך הנפש, לא תהיה שמחה. זה כמו אדם, אשר חולה בדלקת ושותה כדור לכאבים, כנגד הדלקת. אולי הכאב יעבור, אבל הוא לא יתרפא, צריך לטפל בדלקת, בדרך שמטפלים בה, לא בדרך של הרגעה לנפש, יש דרך, איך מטפלים בה. כמו שאנשים, נזהרים היום באכילה, לשמור על בריאותם, כך יש גם בריאות הנפש, כאשר אדם שומע דברים לא הגונים, רואה דברים לא טובים, מדבר דברים לא ישרים, נפשו נהיית חולה - כך הנפש נהיית חולה ואדם נופל לעצבות, לייאוש, למחלוקת ולחוסר הערכה עצמית. שורש הכל, מנפש חולה. לא מצאנו באף חיה ובאף עוף, מידת השיעמום, רק בבני אדם ומדוע? משום שהחיות והעופות, מתנהגים, בדרך אשר צריכים להתנהג בני אדם, לא מתנהגים, בדרך הבריאה, אשר הקב"ה ברא את האדם. לכן, ימים אלה, מתחיל זמן תיקון הנפש, זמן של התבוננות. י"ז בתמוז, מתחיל הזמן הקשה של עם ישראל, זמן שנחרב ביתינו, זמן שכל הצרות הקשות קרו בו לעם ישראל - חטא מרגלים וכו'. נשתדל לבנות בנפשנו, בניין עדי עד ולברוא את המקדש שבתוכנו בנוי ומשוכלל, שיהיה משכן לשכינה ולתחילת בניין בית המקדש. שנזכה, כולנו, לנחת ולגאולה שלמה ולבניין בית המקדש במהרה בימינו. בית הרב. בברכה,
מגזין אשדוד
יום ראשון 13/6
יום ראשון 13/6
שבוע טוב וראש חודש טוב! הנה תמוז, מסמן על תחילת הימים הנוראיים. כאדם, אשר עומד, בפני משפט קשה, משפט של חיים וכאשר, מקבל את המכתב הראשון מבית המשפט, המודיעו על יום המשפט, אימה וחרדה אוחזים באדם. ראש חודש תמוז, זהו המכתב הראשון; תמוז ראשי תיבות: זמן תשובה ממשש ובא ואחרי כן, בא מכתב שני, ראש חודש אב, ראשי תיבות, אלול בא. חודש אלול מתחיל, עומק הדין, ראש השנה, המשפט וכו'. יום הכיפורים, חרדת הדין וכו', הושענא רבה, השלוחים יוצאים לבצע את גזרי הדין. אם כך, היום, קיבלנו את ההודעה הראשונה מבית דין של מעלה ומי שחכם, לא מחכה לרגע האחרון, מייד, בכל כוחו, אוסף זכויות, אוסף מעשים טובים ומכין את עצמו, עם ראיות, ליום הדין, אשר כולנו רוצים לצאת בו זכאים. בכל עת, אשר עולה בליבנו עניין התשובה, חושבים אנו בנפשנו, יש כמה סוגים של תשובה: 1) אדם, שגילו דוחף אותו לעשות תשובה, רואה שעברו עליו ימיו ומתקרב לתשובה; 2) אדם, שכל סביבתו התקרבה בתשובה, גם הוא נסחף, עם כולם ושב בתשובה; 3) אדם, אשר מרגיש בערה ודחף נפשי חזק ביותר, המקרבו לתשובה; 4) אדם, אשר, מבחינה שכלית, חוקר ודורש ומגיע לאמונה בהשם; בכל אחת מן הדרכים האלו, יש מעלות, אך אנו, נמצאים בזמנים לא פשוטים, אשר קלו כל הקיצים ואני, כאדם, אשר אם לא יעלה לעגלה ברגע זה, יפסיד את העגלה. גיל, חברה, הארה משמיים, שכל, כל אלו דרכים לזמנים כתיקונם. אנו נמצאים בדור ובזמן, אשר, כל דחייה וכל עיכוב, מסוכן הוא, גם לפרט וגם לכלל ודברי חז"ל, מתחדדים ומובנים יותר, בדור הזה: לעולם, יראה האדם, את האדם כמו, חציו זכאי וחציו חייב. עשה מעשה טוב אחד, גרם לעולם כף זכות, מעשה רע אחד, דן את העולם לכף חובה. ביד האדם הפרטי, להוביל את העולם, לשבט או לחסד. צריכים אנו לדעת, בדרך התשובה, לא קורים ניסים, הכל ביידי שמיים, חוץ מיראת שמיים. אין נס, שפתאום, יוביל את האדם להיות צדיק, אם לא יעמול האדם ויעבוד על עצמו, רגע רגע, שעה שעה, יום יום, לא יוכל להגיע, למה שהקב"ה מצפה מאיתנו. אין עבירה קטנה ועבירה גדולה. כל עבירה היא עבירה, כל מעשה לא טוב הוא גרוע ולא טוב. חשבנו בשבת קודש, למשול, מעשה לא טוב, ללכלוך, אשר נכנס לעין, אין הבדל בין לכלוך קטן ולכלוך גדול; כל שערה, ולו הדקה ביותר, הנכנסת לעין, מפריעה היא מאוד, ומשבשת את כל חיי האדם; עוד שערה, עוד לכלוך, עוד אבק, לעם שלנו וכמה צער ויגון יש בשמיים ולנשמה שלו. אנשים מחפשים שקט ומזור לנפשם. מגיעים אלינו הורים שבוכים ודואגים לבניהם, אשר נסעו למרחקים ושואלים אנו: מדוע נסעו? מה מחפשים? התשובה: מחפשים שקט ומחפשים את נפשם. השקט, נמצא בתוכנו, לא נמצא באף מקום, אם נדע איך ליישר את חיינו, נמצא את המזור לנפשנו. לפני שנים רבות, ראינו בהקדמה, לאחד הספרים, משל לנפש ולהיהודי, אשר לא מוצא שקט לנפשו, על בן מלך מעודן ומפונק, שיצא לציד עם אחד מעבדי אביו ביער. הלכו וטעו בעבותות היער. כאשר ירד הלילה ולא מצאו את הדרך חזרה, חיפשו מקום בטוח ושכבו על הקרקע והלכו לישון. בן המלך, לא יכל להירדם, העבד, מייד נרדם. בבוקר, אמר בן המלך לעבד: כל הלילה לא יכולתי לישון. כשהגיעו לפני המלך, סיפרו למלך, כל אשר היה עימם. אמר המלך: העבד רגיל כל חייו, לישון על הקרקע, ברגע אחד נרדם. בן המלך, שרגיל לישון בתפנוקי בן מלכים, לא יכל לישון. כך גם נשמת יהודי, אנו רגילים לכרית ולמיטה, אשר הנפש שלנו התרגלה בה, מאברהם, יצחק ויעקב, ממתן תורה ומאבות אבותינו ולעולם, לא נוכל לישון כעם אחר, ולמצוא מזור לנפשנו, כאומה אחרת. אם לא ישנים בכרית ובמיטה הרגילה של אבותינו, מדורי דורות, לעולם לא מוצאים שקט נפשי. אנשים מנסים לברוח מהאמת, מחפשים דרכים לשמח את נפשם, אך הנפש, לא תהיה שמחה. זה כמו אדם, אשר חולה בדלקת ושותה כדור לכאבים, כנגד הדלקת. אולי הכאב יעבור, אבל הוא לא יתרפא, צריך לטפל בדלקת, בדרך שמטפלים בה, לא בדרך של הרגעה לנפש, יש דרך, איך מטפלים בה. כמו שאנשים, נזהרים היום באכילה, לשמור על בריאותם, כך יש גם בריאות הנפש, כאשר אדם שומע דברים לא הגונים, רואה דברים לא טובים, מדבר דברים לא ישרים, נפשו נהיית חולה - כך הנפש נהיית חולה ואדם נופל לעצבות, לייאוש, למחלוקת ולחוסר הערכה עצמית. שורש הכל, מנפש חולה. לא מצאנו באף חיה ובאף עוף, מידת השיעמום, רק בבני אדם ומדוע? משום שהחיות והעופות, מתנהגים, בדרך אשר צריכים להתנהג בני אדם, לא מתנהגים, בדרך הבריאה, אשר הקב"ה ברא את האדם. לכן, ימים אלה, מתחיל זמן תיקון הנפש, זמן של התבוננות. י"ז בתמוז, מתחיל הזמן הקשה של עם ישראל, זמן שנחרב ביתינו, זמן שכל הצרות הקשות קרו בו לעם ישראל - חטא מרגלים וכו'. נשתדל לבנות בנפשנו, בניין עדי עד ולברוא את המקדש שבתוכנו בנוי ומשוכלל, שיהיה משכן לשכינה ולתחילת בניין בית המקדש. שנזכה, כולנו, לנחת ולגאולה שלמה ולבניין בית המקדש במהרה בימינו. בית הרב. בברכה,
1 2
 
הודעות לאתר אשדוד נט ניתן לשלוח בדוא"ל -
info@isnet.co.il
-
צוות אשדוד נט:
 
מו"ל ועורך ראשי:אייל בן שמחון 
-
עורך משנה: עופר אשטוקר  
-
עורך ספורט: שחר כחלון  
עורכת מדורים - אלדה נתנאל 
-
עורך רכילות ולילה - אורי קריספין
עורך מגזין ותרבות  - ג'ני זרח
טל: 0523509069
____________________________                                   
מנהלת שיווק ופרסום : אלדה נתנאל
[email protected]
050-7870908 
-
מנהלת מסחרית: מרסל בן שמחון 
[email protected]
052-5855522
יועצת מכירות ומנהלת לוחות: עדי בן חמו
052-4853866
יועצת מכירות :  רבקה נסבי
050-5779474
__________________________
 לפרסום באתר אשדוד נט ורשת ישראל נט
התקשרו -050-7870908
(אלדה נתנאל )[email protected]
 
 
נשים אהבנו ברשת יהדות פנאי ואוכל אינדקס עסקים גט מהשטח ראש השנה באשדוד תוכניות הנדל"ן של תשע"ט הטרגדיות של שנת תשעט המעשים הפלילים ביותר של השנה אוטובוס באשדוד סרטים באשדוד חינוך באשדוד קניון אשדוד נט

נדל"ן באשדוד

ישראל נט

נטיפס - רשת חברתית לטיפים והמלצות

-

פודטראק אשדוד

בתי מלון באשדוד

הארגון העולמי של יהדות צפון אפריקה

יישובניק נט 

פרסום במקומונים

מקומון אשדוד

משלוחים באשדוד

מסעדות באשדוד

דירות למכירה באשדוד

דירות להשכרה באשדוד

פרסום עסק באשדוד

פרסום באשקלון

ייעוץ וליווי טכנולוגי

פרסום בבאר שבע

משרדים וחנויות להשכרה באשדוד

שרותי בריאות באשדוד

אירועים באשדוד

דרושים באשדוד

חוגים באשדוד

ארנונה באשדוד

עורכי דין באשדוד

שערים חשמליים באשדוד

Netips -רשת חברתית לחכמת ההמונים

פרסום באשדוד 

אשדוד נט ויקיפדיה 

פרסום כתבה שיווקית 

OpenValley

מוניות בת ים 

ישראל נטקבוצת התקשורת ומקומוני הרשת:
1
1
1
1
.
1
נס ציונה

1

1
.
אשדודס לוגו

גדרה נט לוגו

.

ירושלים נט

.

-

-
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה